אופס… על מתורגמנים וטעויות מביכות

,

הקטע שלפניכם (אפשר להתחיל לצפות ב-1:58 דקות) שימח מאד את ראש הממשלה שלנו, כמו גם חלקים גדולים של עם ישראל. באחד מכינוסי האו״מ, בו התקבלו כמו תמיד עשרות החלטות נגד מדינת ישראל, שכחה המתורגמנית הסימולטנית את המיקרופון שלה פתוח בטעות. מה שהיא אמרה לחברתה לאזני הנוכחים בישיבה ריגש ושימח רבים מאיתנו – הנה סוף סוף מישהו בעולם מסמפט אותנו ומתלונן על כך שהעולם כולו נגדנו, גם אם זאת רק המתורגמנית. ביבי אפילו הציע לה לבוא לעבוד בישראל, אם היא תאבד את מקום עבודתה בעקבות המקרה המביך.
גם אותי, כבת לעם הנבחר, שימח מפגן ההזדהות הפומבי הזה, אבל מצד שני, אני לא בטוחה שהייתי מקבלת את המתורגמנית הזאת, עם כל הסימפטיה, לעבודה בליצ׳י תרגומים.
כי למרות היותה ציונית מסורה ותומכת נלהבת במדינת ישראל, המתורגמנית ביצעה שתי טעויות המעידות על חוסר מקצועיות:
הראשונה והקלה יותר היא טעות טכנית – היא שכחה את המיקרופון פתוח. זה לא אמור לקרות, אבל כולנו בני אדם.
השניה טעות יותר בעיתית ושומטת את הקרקע מתחת לעבודתו המקצועית של המתורגמן – היא הביעה עמדה.
למתורגמן אסור להביע עמדה לשום צד, גם אם המיקרופון סגור ואף אחד לא שומע. כשמתורגמן מבצע עבודת תרגום – סימולטני או עוקב – הוא בעצם מהווה צינור בין הדובר ובין השומע, ולמרות שלכולנו יש דעה כזו או אחרת, המתורגמן מחוייב לשמור את הדעות שלו לעצמו כשהוא בעבודה. מאוחר יותר, כשהיא בבית, יכולה ידידתנו המסורה לשבת עם בעלה על כוס תה מהביל ולקטר על היחס העוין של אומות העולם למדינתנו הקטנה. היא יכולה אפילו לכתוב משהו בפייסבוק. ביבי בטוח יעשה לה לייק.

נושא זה עלה בין השאר בכנס מיוחד למתורגמנים שליצ׳י תרגומים קיימה בסוף אוקטובר בתל אביב. נכחו שם מתורגמנים, ותיקים יותר או פחות, רובם ככולם עובדים איתנו.

ד״ר מיכל שוסטר, מומחית בתחום התרגום והמרצה המרכזית באירוע, סיפרה על מתורגמנים שנאלצו להתמודד עם דברים שמאד לא נעמו לאזניהם והיו רחוקים מרחק שנות-אור מדעותיהם האישיות. הדרך להתמודד עם זה היא התחייבות לניטרליות, מתוך הבנה שאתה, כמתורגמן, צריך להעביר את המסר בצורה המדויקת ביותר, ללא קשר לדעותיך האישיות. דרך אחת לעשות זאת היא לדבר בגוף ראשון, כלומר תרגום מדוייק לחלוטין של הדובר (גם אם מינו שונה ממינו של המתורגמן). היא מוציאה את המתורגמן מהפוקוס ומפנה את הזרקור לדובר שאותו מתרגמים. לדוגמא, צריך לתרגם: ״בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים״ ולא: ״האיש עם הזקן אומר שבבאזל הוא ייסד את מדינת היהודים״.

גם המרצה השני קלוד אבירם, מתורגמן ותיק בתחום המשפטי, סיפר לנו על מספר מקרים בהם נאלץ לבלוע את רוקו ולתרגם במדוייק את הדברים שנאמרו, ולא להתייחס אליהם באופן אישי גם אם הם בעייתיים ולא קלים, כי זה לא מה שמצפים ממתורגמן לעשות. מי שהיה הרבה בבתי משפט יכול להבין עד כמה זה לא פשוט.

בנוסף לנושא הרגיש הזה, קיבלו המתורגמנים כלים וטיפים לתרגום מוצלח בעל פה: כיצד לרשום את עיקרי הדברים בדרך מקוצרת (ולהביא תמיד שני עטים, כי לעטים יש נטיה להיגמר ברגע האמת) ולהיעזר ברישום לצורך תרגום מדויק, כיצד לתרגם באופן שלא יפריע לשטף הדברים ולא להסיט את הזרקור מהדובר העיקרי, וגם טיפים שקשורים להופעה, ולהתנהגות. מתורגמן שמגיע לכנס חשוב במכנסיים קצרים וסנדלים תנכיות כנראה לא יעבוד עם ליצ׳י תרגומים, מוצלח ככל שיהיה.

מעבר לאינפורציה הרבה והחשובה שהמתורגמנים קיבלו בכנס, היה לנו חשוב לפגוש את האנשים שעושים יחד איתנו את העבודה המרתקת הזאת. רוב הקשר עם המתורגמנים שלנו נעשה דרך הטלפון או המייל אבל מפעם לפעם נחמד לראות את הפנים שמאחורי השמות ולחזק עימם את הקשר האישי.

ואם אחד המתרגמים שלנו חפץ לעבוד באו"ם, לדעתי שווה לבדוק, יכול להיות שהתפנתה שם משרה…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצים להצטרף לדיון?
הרגישו חופשי להגיב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *