הרהורים על המונדיאל

,

לא קל להיות אשה בימים אלה.

רובם המכריע של גברי העולם דבוקים למסך כלשהו, צופים בהתלהבות חסרת גבולות, תוך פיצוח גרעינים שחורים, בכדורגלן איראני שמנסה בכוח להפיל לדשא כדורגלן ניגרי. הכי קל זה פשוט להתעצבן, לצרוח משהו כמו ״אתם הגברים והכדורגל המטומטם שלכם״ או לברוח לחודש לחברים שעברו למושב צוקים בערבה (כאילו ששם אין טלוויזיה). מצד שני אפשר לנסות לישם את האימרה "If you can't beat them, join them", ולחפש באירוע ההיסטרי הזה משהו שיכול לעניין גם אשה כמוני, שאינה יודעת להבדיל בין נבדל לפנדל.

קשה להתעלם מהעובדה שהמונדיאל הוא מפגש פסגה בין תרבויות ובין שפות שונות, וזה כבר משהו שמתחיל לגרות את סקרנותי. אפשר למצוא אוהדים הולנדים ורדרדים שותים בירה עם אוהדים אלג׳יראים ושחקן קמרוני מחליף חולצה בסיום המשחק (איכס, עם כל הזיעה) עם כוכב ברזילאי שאותו זכה, עד היום, לראות רק בטלוויזיה. החיבור המדהים הזה, בין עולמות כל כך שנים, יכול להזכיר לי רק אירוע דומה אחר – את האולימפיאדה, שאותה זכיתי לחוות באופן אישי לפני שנתיים בלונדון. הבליל הזה, של אנשים שונים ושל שפות שונות פשוט מרתק אותי, מין מגדל בבל מודרני.

כשהתחלתי להצטרף מפעם בפעם לגברברים שלי – רוני בעלי ותום – בני הגדול חולה הכדורגל, ולצפות בחלק מהמשחקים (לא להגזים, כן? 90 דקות של הדבר הזה עלולות לגרום לי לנזק מוחי), גיליתי כמה דברים שעוררו את סקרנותי.

שפת גוף:

״אני??? אבל לא עשיתי כלום!!!״

באחד המשחקים שראיתי אמר השדרן משהו מעניין: עדיף ששפת האם של השופט שמנהל את המשחק לא תהיה שפתן של הקבוצות שמשחקות. כלומר – במשחק בין אורוגוואי לצ׳ילה עדיף שלא ישפוט שופט ספרדי. וכל כך למה? כדי שהשחקנים לא ידברו יותר מדי עם השופט בזמן המשחק, או ליתר דיוק – לא ינהלו איתו ויכוחי סרק. אני מניחה שבדרך כלל התקשורת בין השופט לשחקנים נעשית באנגלית ומאחר ורב השחקנים אינם בוגרי אוקספורד, התקשורת היא מאד בסיסית ונעשית בעיקר עם שפת גוף מאד ברורה ומאד מודגשת. קל לראות שחקן שמנסה לומר לשופט, כמעט בלי מילים: ״אני? מה פתאום אני? בכלל לא נגעתי בו!״ הידיים המונפות לצדדים בתדהמה, הגבות המורמות, לפעמים אפילו הצמדת כפות הידיים בתחינה – אלה עושים את העבודה במקום מתורגמן שעומד באמצע המגרש ומסביר לשופט את טיעוניו של השחקן המתוסכל.

ואלה שמות:

לאריק איינשטיין ז״ל היה שיר שנכתב בזמן המונדיאל ב-1990 וכל מילותיו היו שמות השחקנים שהשתתפו באותו מונדיאל. אריק איינשטיין שהיה סוג של גאון בחיקוי מבטאים הגה את כל השמות בקצב מסחרר ובהיגוי מדוייק של המבטא באותה שפה. אך מה עושה מי שאינו אריק איינשטיין, למשל שדר ספורט שצריך לשדר משחק ונתקל בשמות קצת יותר מורכבים מליאו מסי, ולא חסרים כאלה? במעט המשחקים שראיתי זכיתי לשמוע שדרים ופרשנים נאבקים קשות בשמות של שחקנים מחוף השנהב ומפורטוגל שאותם אין להם מושג ירוק איך לבטא. כמי שעוסקת שנים בתרגום אני מכירה את הבעיה. בתחום שלנו יש המון שמות, בעיקר מונחים מקצועיים שאיתם המתורגמן חייב להתמודד בזמן אמת ולעשות שיעורי בית רצינים כדי לא לעשות לנו פדיחות. אנחנו אמנם מקפידים שכל המתורגמנים שלנו יהיו דוברי שפת אם, אך עדיין, לא כולם למדו הנדסה ננו טכנולוגית וצריכים לשנן טוב את החומר לפני שהם ניגשים לעבודה. אז דווקא לשדרי הספורט המתוסכלים נמצא פתרון מבריק בדמות אתר אינטרנט חדש שנקרא  namez.com ובו אפשר למצוא את שמותיהם של כל שחקני המונדיאל כשהם נאמרים במבטא המקומי על ידי דוברי השפה. אז בואו נראה אתכם לומדים להגות את שמו של הבחור הקמרוני החביב הזה: Cedric Djeugoue.

הפילים, הכחולים והבחורים הלוהטים:

עוד משהו ששמתי אליו לב במונדיאל הוא שכמעט לכל נבחרת יש כינוי. זה די הפתיע אותי מכיוון שלמיטב ידיעתי לנבחרת ישראל פשוט קוראים – נבחרת ישראל… אבל במונדיאל כל נבחרת מתהדרת בכינוי מצלצל שהינו מקור גאוה לשחקניה ואוהדיה.

אז מאחר ורוב הכינויים נאמרים בשפת המקור, ערכתי תחקיר מתורגם של שמות הכינויים של הנבחרות. הכינויים מתחלקים לכמה קבוצות:

נבחרות שפירוש השם שלהן הוא פשוט״הנבחרת״:

״סלסאו״ – ברזיל ופורטוגל

״מנשאפט״ – גרמניה

״סבורנאייה״ – רוסיה

שמות של צבעי הנבחרת או הדגל הלאומי:

״האוראנג״ (הכתומים) – הולנד

״לה רוחה״ (האדומה) – ספרד וצ׳ילה

״סקוואדרה אזורה״ (הנבחרת הכחולה)- איטליה

״טריקולור״ (שלושת הצבעים) – צרפת ומקסיקו

״סלסטה״ (תכלת) – אורוגוואי

״אלביסלסטה״ (לבן ותכלת) – ארגנטינה

חיות:

״הפילים״ – חוף השנהב

״האריות הבלתי ניתנים להכנעה״ (שעפו מהמונדיאל אחרי 3 הפסדים) – קמרון

״שלושת האריות״ – אנגליה

״הדרקונים״ – בוסניה הרצגובינה

״הנמרים האסיאתיים״ – דרום קוריאה

״שועלי המדבר״ – אלג׳יריה

״סופר איגלס״ – ניגריה

ועוד תארים מתארים שונים:

״פיראטיקו״ (הפיראטים) – יוון

״לוס קפטרוס״ (מגדלי הקפה) – קולומביה

״וטראני״ (הבחורים הלוהטים) – קרואטיה

…ועם בחורים לוהטים כאלה, אני קונה שקית פיצוחים ומצטרפת לשני הבחורים הלוהטים שגרים אצלי בבית. פנו לי מקום, אני מתחילה להתמכר!

נ.ב: אם יש לכם רעיון לכינוי מצלצל לנבחרת של ליצ׳י תרגומים, אני אשמח לקבל הצעות.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *