צו גיוס

,

אני בטוחה שאתם שומעים את זה בפעם הראשונה, אבל

החיים לא תמיד קלים!

נכון שכיום, כשכולנו מוקפים באינפורמציה שמוזרמת אלינו מהרשתות החברתיות למיניהן, הניוזלטרים, הבלוגים ועוד, הכל נראה נפלא – החיים מתנהלים להם בנחת בין סלפי מחוייך לתמונות ילדים או חתולים עליזות. גם בתחום העסקי, כולם מבליטים את הצדדים החיוביים ונותנים את התחושה שהעסק שלהם פועל בנונשלנטיות נטולת בעיות. יכול להיות שגם אני חוטאת בזה לפעמים, אני מודה. אבל היום אני רוצה לספר דווקא על הקשיים.

כי לפעמים אנחנו בליצ׳י מתמודדים עם פרוייקטים שגורמים לנו לחשוב אם לא כדאי לעזוב הכל וללכת לדוג שפמנונים באיסלנד. עד שלבסוף הכל כמובן מסתדר כמו שצריך (טפיחה על השכם) ואנחנו נזכרים שאנחנו בכלל לא אוהבים שפמנונים ומסתפקים בסלמון.

כזה היה הפרוייקט של גיוס מתורגמנים לסינית עבור משלחת מסין שהגיעה לסדרת פגישות באיגוד לשכות המסחר. מדובר בסך הכל בגיוס 15 מתורגמים לעבודה של 3 שעות – פיס אוף קייק. כבר היו לנו פרוייקטים כאלה, ואפילו יותר גדולים בעבר: גייסנו לפני כמה שנים 25 מתורגמנים ליפנית לביקור של משלחת של האגון שו שקיימה טקס מאד מרשים ומיוחד בירושלים, וגולת הכותרת היתה גיוס של למעלה מחמישים (!) מתורגמנים לספרדית באמריקה הלטינית לטובת פרוייקט של אמדוקס. אז מה זה כבר 15 סינים?

מסתבר שיש הפתעות בחיים.

רעות, מנהלת הפרוייקטים הותיקה ביותר שלנו, קיבלה את המשימה בסביבות חודש לפני האירוע. לכאורה מדובר על זמן סביר ביותר להרים כזה פרוייקט. בשלב הראשון רעות שלחה מיילים לכל המתורגמנים לסינית שאנחנו עובדים איתם וישבה מול המחשב בציפיה למבול של תשובות, מהן תצטרך לסנן את הטובים ביותר למשימה.

מבול? מסתבר ששנת בצורת היא שנת בצורת וזה נכון גם לתחום התרגום. מתרגמים רבים בפוטנציה פשוט נעלמו מהשטח או שפשוט מצאו להם משהו אחר לעשות: חלק גדול מהם עברו הכשרה להדריך קבוצות והתרוצצו ברחבי הארץ עם תיירים או משלחות, חלק מהמתרגמות בנו משפחה כאן בארץ ויצאו ממעגל העבודה, סטודנטים רבים פשוט חזרו לסין בתום תקופת הלימודים ואחרים היו עסוקים בדברים אחרים או שבכלל לא בא להם לעבוד, ידוע לנו אפילו על אחד שניסה להתמודד על משרת נשיא המדינה…

טוב, אז אם זה המצב, יש משהו שאי אפשר לאיים בו על רעות – עבודה קשה.

מאותו רגע רעות נטשה הכל, כולל שלושה ילדים ובעל, והחלה בעבודה קדחתנית של חיפוש וגיוס מתורגמנים תחת כל עץ רענן – טלפון לכל אחד ואחד מהמתורגמנים, שיטת ״חבר מביא חבר״ (או שלא מביא, ברוב המקרים), סריקת פורומים ורשתות חברתיות למיניהן, פנייה לכל המוסדות, הגופים והקולגות שיש להם איזשהו קשר לסין ויכולים לסייע במלאכה ועוד שיטות שעליהן אפילו אסור לנו לדבר (יום יבוא והכל ייחשף).

חייבים לפרגן כאן גם ללקוחה שלנו שגילתה סבלנות ואורך רוח והאמינה לכל אורך הדרך שנגיע ליום הדין כשבאמתחתנו כל המתורגמנים הדרושים לביצוע המשימה.

ואכן הגענו.

בשעת השין התייצבו באיגוד לשכות המסחר 15 מתורגמנים מקצועיים ומיומנים, יפי בלורית ותואר ודוברי סינית משובחת מבית אבא. העבודה, אין צורך לציין (למה לא? יש צורך!) התבצעה על הצד הטוב ביותר והמחמאות, הן של המארחים והן של האורחים, נשפכו כמו רוטב סויה.

עם שוך הקרבות חזרה רעות לחיק בעלה וילדיה, שבקושי זיהו אותה, עייפה אך מרוצה. העבודה הושלמה ושוב ליצ׳י תרגומים הוכיחה (טוב, די עם הפירגון העצמי הדביק הזה!)…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצים להצטרף לדיון?
הרגישו חופשי להגיב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *