אז האורך קובע או לא?

״זה כל מה שהוא אמר?״ שואל בתימהון ביל מארי המגלם שחקן הוליוודי משועמם, בתגובה למלל האינסופי שבוקע מפיו של הבמאי היפני בסרט ״אבודים בטוקיו״ (Lost in translation).
לאחר דקות ארוכות של הנחיות מלאות להט ביפנית רהוטה, המתורגמנית פשוט אומרת ״הוא מבקש שתסתכל למצלמה״.

נראה לי שהמתורגמנית הזאת לא היתה מחזיקה זמן רב מעמד בליצ׳י תרגומים, לפחות לא עם המיומנויות שהיא מפגינה בסרט. אנחנו דורשים קצת יותר מהמתורגמנים שלנו. אבל לא על זה רציתי לדבר.

איכשהו בסרטים נורא קל לצחוק על היפנים. הכל אצלם קצת שונה  – המראה החיצוני, התרבות, ההתנהגות וכמובן – השפה, שלא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים. הסיטואציה כשלעצמה היא מאד מצחיקה ומבוימת בכישרון רב, ומן הסתם טיפה מוגזמת, במטרה להעצים את הרגע הקומי. אבל כמי שמתעסקת בתרגום, ובעיקר בשפות אסיאתיות, למעלה מעשרים שנה, אני יודעת שיש בה גם משהו מהמציאות.

לא צריך להיות בלשן דגול כדי לדעת ששפות מאד שונות זו מזו במובנים שונים – אינטונציה, מבנים תחביריים, אותיות או סימנים וכו׳. יכולים להיות הבדלים מאד משמעותיים באורך הטקסט – בין הטקסט המקורי לבין הטקסט המתורגם. הן מבחינת כמות המילים והן מבחינת הפריסה של השפה על גבי הדף.

אפילו בהבדלים בין עברית ואנגלית: מילה כמו ״כשהגעתי״, הופכת באנגלית לשלוש מילים: ״when I arrived". ויש עוד אינספור דוגמאות לכך, כמעט בכל שפה. ולכן כשלוקחים בחשבון תרגום מעברית לאנגלית, יש לקחת בחשבון שהנפח גדל, כך שאם כתבת ספר בן 200 עמודים בעברית יש מצב שיהפוך לספר בן 300 עמודים באנגלית. !Surprise. תתפלאו, אבל גם בין שתי שפות אירופאיות, כמו ספרדית וגרמנית יכולים להיות הבדלים באורך הטקסט, אמנם פחות משמעותיים, וצריך לקחת זאת בחשבון.

בשפות האסיאתיות ההבדלים אפילו יותר משמעותיים. בסינית למשל, כמו שרובנו יודעים, משתמשים בסימנים. בעוד שמבחינת הגודל על הדף הסימן נראה כמו בגודל של אות, הרי שבעצם הוא מתפקד כמילה או אפילו כביטוי של מספר מילים, והתוצאה – הרבה יותר סימנים מאשר מילים באנגלית אבל כל זה תופס הרבה פחות מקום. וזאת להבדיל מהיפנית שבה קיימים גם הסימנים בסינית וגם אותיות (מאוד רחבות יש לציין) ועל כן הטקסט מתפרס על הרבה יותר מקום על הדף.

מורכבותה של הבעיה באה בעיקר לידי ביטוי כשרוצים לתרגם טקסטים כתובים, בתוך פורמט עיצובי קיים (אתר אינטרנט, ברושור, חוברת הפעלה), ואז יש להגדיל או להקטין את תיבות הטקסט , לעשות התאמות לגרפיקה בהתאם לאורך השפה והנפח שהיא תופסת, כמו להגדיל במקרה של השפה היפנית, או להקטין אותם במקרה של השפה הסינית, כי הנפח משתנה ביחס לאנגלית.

״נו, אז כמה כל זה עולה לנו?״ אתם בטח שואלים. ופה אנחנו מגיעים לנושא התימחור. לפי מה לתמחר? לפי אורך הטקסט בשפה המקורית או בשפה המתורגמת? לפי הדף הפיזי שקיבלנו או לפי נפח עבודת התרגום? אז אצלנו בליצ׳י מתייחסים בעיקר לשפה המתורגמת בתור הטקסט שעל פיו נעשה התמחור, והתמחור מתבצע לפי יחידות של 250 מילים. אבל זה לא אומר שאין פה ושם הפתעות או אי הבנות. כבר נתקלנו בלקוחות שציפו משום מה שעמוד טקסט של חוזה בסינית שנשלח בפורמט PDF יהפוך בסופו של דבר לעמוד של טקסט באנגלית. עמוד זה עמוד לא? ממש לא! ההבדלים יכולים להיות דרמטיים וכדאי להיות מוכנים לזה נפשית ובעיקר תקציבית.

אז אולי לא תצטלמו בקרוב לפרסומת יפנית ותקבלו הוראות מבמאי יפני מנופח מחשיבות עצמית, אבל כשיש לכם טקסטים לתרגום משפה כלשהי לשפה ששונה ממנה מהותית, קחו בחשבון שכאן האורך לא תמיד קובע… או שכן?

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *