האיות האיראני

ראש המוסד הביט בדף הנייר שהיה מונח לפניו. הוא היסס. השורות והמילים שהיו מונחות בכתב צפוף על הדף היוו את אחד המסרים החשובים שהגיעו אי פעם לידיו, אם לא החשוב ביניהם. זה היה תמליל של שדר אותו הצליח לירט סוכן השטח שלו באזור בושהר שבאיראן. שדר ששלח ראש צוות פיתוח פרוייקט הגרעין האיראני היישר ללשכתו של הנשיא אחמדינז'אד. היתה בו אינפורמציה שלא תסולא בפז, אינפורמציה שמגיעה לידיו של סוכן מוסד פעם ביובל. אבל האינפורמציה היתה חסרה. במסר היו עדיין מספר משפטים אותם לא הצליחו מומחי השפות של המוסד לפענח. פרסית שפה קשה… 

ראש המוסד התלבט: האם להעביר את האינפורמציה החלקית הזאת לקבינט הבטחוני, או לחכות שיגיע מסר נוסף שיחזק את המידע הקיים. לפתע עלה במוחו רעיון. הוא הרים את שפופרת הטלפון. בצד השני של הקו היה ראש לשכתו. "דני", אמר, "אתה זוכר במי נעזרנו לפני כמה שנים, כשהיינו עדיין בעולם עסקים, בסיפור עם הסינים? אני חושב שהם יוכלו לפתור לנו את הבעיה עם הפרסית". "אין בעיה" ענה לו ראש הלשכה, "אני כבר מתקשר אליהם."

"ליצ'י תרגומים שלום". ענה הקול בצד השני של הטלפון.

טוב, אולי נסחפנו קצת. ליצ'יי תרגומים עדיין לא מהווה חלק מהמערך האסטרטגי של מדינת ישראל אל מול האיום האיראני. אבל תרגומים מהשפה הפרסית הם בהחלט חלק ממה שאנחנו עושים לאחרונה. פחות איום, יותר איות…

הנה לדוגמה, פרוייקט מעניין וחוצה גבולות שיש בו משפחת מהגרים מאיראן, חברת בניה גדולה ועורכי דין וכן, גם חברה לתרגום מישראל.

מעשה במשפחה איראנית שברחה מאיראן החומייניסטית. חלק מבניה היגרו לארצות הברית וחלק הגיעו לישראל ויש להם אדמות בהוד השרון. כאשר צצה ועלתה ההזדמנות החליטה המשפחה להשקיע בפרוייקט נדל"ני גדול על אדמותיה ולצורך כך נוצר קשר עם חברת בניה גדולה וותיקה. כאשר החלו להיערם הניירות, התבררה עובדה קצת בעייתית – חלק גדול מבני המשפחה, בעיקר הותיקים שבה שחיים בארצות הברית, לא דוברים אנגלית ובטח לא עברית והיה צורך לתרגם את כל המסמכים שקשורים לעיסקה לפרסית, כי חתימתם היתה קריטית להמשך הפרוייקט.

וכאן נכנסנו לתמונה. חברת הבניה שכרה בתחילה את שירותיו של עורך דין דובר פרסית אך הוא לא עבד בצורה מספיק מסודרת ולכן הם החליטו לפנות לחברת תרגום טובה. מכירים אחת כזאת? נענינו לאתגר בשמחה. שפות חדשות הן תמיד הרפתקאה מעניינת ואנו ששים אלי קרב.

למשימה גוייסה ד"ר תמר עילם גינדין – בלשנית, חוקרת ומרצה לתרבות איראן. תמר למדה פרסית מדוברת וספרותית באוניברסיטה ודוברת פרסית מאחשוורוש עד אחמדינז'אד, כולל המבטא, באופן מושלם. "המסמכים שתורגמו הם מסמכים בנקאיים ולא פשוט למצוא את המונחים המקבילים בפרסית", מספרת גינדין. "בארץ יש מילון עברי-פרסי אבל לא כל הטרמינולוגיה נמצאת במילונים הבסיסים. אפילו המונח "תרגום נוטריוני" לא קיים כמונח בפרסית אלא רק כהסבר. לצורך התרגום השתמשתי במילון הכלכלי של YNET כלכלה מעברית לאנגלית ולאחר שמצאתי את המונח המתאים באנגלית נעזרתי במילון מיוחד שהשגתי מאיראן שיש בו מונחים כלכליים. אמנם למדתי פרסית במשך הרבה מאוד שנים, גם פרסית ספרותית וגם מדוברת, אך כמובן שעדיין זו לא שפת האם שלי, שלא לדבר על כך שמדובר בז'רגון משפטי. לכן המסמך עבר עריכה בידי חברים שלי שהם במקור איראנים."

אחד האתגרים הסבוכים בפרוייקט היה תרגום שמותיהם של בני המשפחה. "כאשר רשמו את שמות המשפחה הפרסית במסמכי הטאבו בעברית, פקיד הטאבו המקומי תעתק את השמות באופן לא מדוייק, אחר כך כאשר מתרגמים את השמות חזרה לפרסית, לא יכולתי להשתמש בתרגום המדוייק, אלא הייתי חייבת להיצמד לטעות כדי שתהיה התאמה לטאבו." הנוטריון של הפרוייקט, עו"ד יריב קדם, הזמין את תמר למשרד לחתום על תצהיר מתרגמת ומאחר והוא אינו יודע פרסית – נעשה האישור הנוטריוני על תצהיר המתרגמת לאימות התרגום.

עו"ד יריב קדם והניירת של הפרוייקט

"עלי לציין שעם הפניה לליצ'י תרגומים הייתי מסופק אם ניתן להתגבר על המכשלה של תרגום עשרות ומאות עמודים של מסמכי בנק, מנוסחים בשפה מקצועית, על כל האותיות הקטנות" מספר עורך הדין שמייצג את העסקה. "הופתעתי מהבחירה של החברה במתרגמת שנענתה לכל בקשותנו, עשתה עבודה יסודית ביותר ללא כל "קיצורי דרך", תוך חקירה ודרישה של כל תג ותו. העבודה היתה מאוד אינטנסיבית, אכן, קבלנו מן החברה את המתרגמת הטובה ביותר שיכולנו להעלות בדעתנו".

"גם בפגישות עצמן נעזרנו בתרגום לפרסית, כי למרות שהם 30 שנה במערב, הם עדיין לא מדברים אנגלית או עברית" מספר אחד מבעלי חברת הבניה. "בארוחת הערב שתמר השתתפה בה היא הדהימה את כולם, הידע שלה והדיבור השוטף והרהוט של הבחורה האשכנזיה שמדברת פרסית שוטפת."

במעמד לקיחת ההלוואה בני המשפחה חתמו על המסמכים בעברית ועורך הדין של העסקה אישר בסוף כל מסמך שבני המשפחה קיבלו העתק מתורגם נוטריונית והבינו את התוכן שלו.

"העבודה מול ליצ'י היתה שיתוף פעולה עם מנהל הפרוייקט" סיפרה ד"ר עילם גינדין עם סיום הפרוייקט. "ליצ'י תרגומים נתנה את כל עבודת המעטפת ואפשרו לי לבצע את התרגום בלבד. כל התיאומים, המשא ומתן, עבודה מול בית הדפוס, הקבלן, עורכי הדין, הנוטריון. כמתרגמת אני אוהבת לתרגם ופחות אוהבת לנהל פרוייקט ולטפל בחלק הבירוקראטי, כאן העבודה מול ליצ'י היתה מצויינת."

היה בהחלט פרוייקט מרתק ושוב נוכחנו לגלות ששפות חדשות ופחות מוכרות לנו הן לא דבר שמרתיע אותנו.

וכן, אחמדינז'אד יכול לישון בשקט, התשדורות הסודיות שלו עדיין לא בידינו. וגם אם כן, נראה לכם שהיינו מספרים?