האם הצ'כים מכינים שוקולד עם מברג?

להאנק היה חלום.

האנק חלם להקים מוזיאון לשוקולד במרכז פראג. האנק התרוצץ, מצא משקיעים, שכר בניין מרשים וישן שתי דקות הליכה מהכיכר המרכזית בעיר העתיקה של פראג, הזמין מומחי שוקולד, מעצבים ומתכננים, ובשנת 2008 פתח את מוזיאון השוקולד הגדול ביותר בצ׳כיה ואחד המתויירים בעולם. בין התצוגות המרשימות יש גם מתחם לסדנאות שוקולד שבו יכולים המבקרים להכין פרלינים צבעוניים מנוזל שוקולד דביק, עם מדריך צמוד ואפילו הוראות הכנה בשפות שונות.

האנק באמת חשב על הכל. הוא ידע שפראג מפוצצת בחודשי הקיץ בתיירים מישראל ולכן לא התעצל והכין דף הדרכה להכנת שוקולד בעברית. האנק לקח בחשבון כל פרט ופרט… כמעט. בתרגום דף ההדרכה הוא נעזר בגוגל טרנסלייט, ובתרגום מצ׳כית לעברית גוגל עדיין, איך לומר בעדינות – לא הכי אפוי. ולכן בבואנו לערבב את השוקולד ולשפוך אותו לתבנית, אנו נעזרים ב… מברג (?!). מעבר לעובדה שעוד כמה ביטויים שקורא העברית הממוצע יזקוף גבותיו בתדהמה לקריאתם, כל הטקסט מיושר לשמאל כמו טקסט לועזי, מה שממש לא עוזר לקריאות שלו. בקיצור, העניין דרש התערבות דחופה של חברת תרגום מקצועית, וגם… דוברת עברית.

איך אני יודעת את כל זה? כי פגשתי את האנק במפגש BNI, ארגון הנטוורקינג העסקי הבינלאומי שבו אני חברה כבר די הרבה שנים, סניף BNI בפראג קצת שונה מהמקובל בסניפים אחרים בעולם שבהם ביקרתי. זהו סניף שדובר כולו אנגלית, ופונה לקהילה הבינלאומית שחיה בפראג.

אז נכון שלתרגם דף הנחיות להכנת שוקולד לעברית זה לא פרוייקט גדול ואין פה פוטנציאל לשיתוף פעולה עיסקי ארוך טווח ומניב מיליונים, אבל רבאק – שוקולד! וכמובן שכדי שנוכל לשתף פעולה באופן מיטבי, היינו צריכים לראות את הדבר עצמו וכמובן שהוזמנו כלאחר כבוד אל המוזיאון. לצפיה בסרטון מהביקור במוזיאון הקליקו על התמונה.

אבל החיים הם לא רק שוקולד, ואם אני כבר בעיר אירופאית, כדאי לעשות קצת יותר רושם על המקומיים לא?

רצה הגורל ובאותו מפגש BNI פגשתי בחור בשם ארמין קאני, שגם לו היה חלום – להפיק כנס על חדשנות דיגיטלית. מסתבר שכשארמין ידידנו רואה פופיק, הוא מיד קופץ מעליו, כי למה לקיים את הכנס הראשון שאתה מפיק בחייך בחלל קטן ולא יקר במיוחד, כשאפשר לשכור את האולם הכי גדול בפראג, משהו בסדר גודל של בניני האומה, ואז למלא אותו ב… 30 איש?

אבל את ענייניו הפיננסיים של ארמין אני משאירה לארמין לפתור, ואני מסתפקת בכך שהוזמנתי להיות אורחת כבוד בכנס ולהרצות הרצאת אורח מול אולם מלא ב..מממ… 30 איש.

אז אני אחת שקודם כל אומרת כן ואחר כך חושבת. ואז השאלות מתחילות לנקר בראש: אני רק תיירת פה, אין לי אפילו לפטופ, איך אכין מצגת? על מה אני הולכת לדבר בכלל? אני פה עם בעלי ובתי,  מתי יהיה לי זמן להתכונן? מה הוא בכלל מקומי ביקום?

ואז אני פשוט עונה לעצמי: יאללה סתמי, יא בכיינית, לכי ותעיפי אותם!

את התוצאה אתם יכולים לראות בסרטון שלפניכם ולשפוט בעצמכם אם יש עדיין מקום לספונטניות בעולמנו. אני חושבת שהייתי סבבה.

אז עכשיו גם 30 אנשי עסקים צ׳כים יודעים קצת יותר על ההבדלים בין תרגום מכונה ותרגום אנושי, איך השוק שלנו משתנה, ומהם הצעדים שיש לקחת בחשבון כשרוצים להיכנס לשוק חדש – שמדבר בשפה זרה.

חברים, סעו לפראג, זאת עיר נהדרת, עשירה בתרבות, אמנות ועושר אסתטי, וגם מזג האויר די נעים רוב הזמן. ואם בא לכם, תנו קפיצה קטנה למוזיאון השוקולד של ידידנו האנק, וכמובן לא לשכוח להביא מהבית את ה… מברג.