הר הבית בידינו!

הר הבית בירושלים הוא מקום רגיש, ללא ספק. מקום קדוש לכל כך הרבה אנשים, יהודים ומוסלמים, מקום שכל אבן בו מקפלת בתוכה היסטוריה של דורות רבים.

אך לפעמים הרצון להאדיר ולפאר היסטוריה של צד אחד במשוואה, עלולה לפגוע בקודש הקודשים של הצד השני.

כך היה בשנת 1999ֿ כאשר הוואקף המוסלמי חפר בור ענקי בהר הבית המכונה ״אורוות שלמה״, על מנת לאפשר כניסה מרשימה ומונומנטלית לאתר תפילה מוסלמי תת קרקעי שנמצא במקום. ארבע מאות משאיות של עפר ואבנים יצאו מהמקום, מכילות בתוכן פיסות היסטוריה שלא יסולאו בפז, כאשר כל זה נעשה ללא חפירות מקדימות או פיקוח ארכיאולוגי. למרות שעתיקות רבות נהרסו בחפירות והוצאו מהקשרן ההיסטורי והתרבותי, הוחלט על פרוייקט ענקי של סינון שפכי העפר שהועברו למקום אחר, כדי להציל מהם את מה שאפשר. מאות מתנדבים התאספו ועשו ימים כלילות במקום כדי לחשוף כמה שיותר ממצאים ארכיאולוגים שמסתתרים תחת ערימות העפר האדירות.

לפעמים, רעיונות גדולים צצים ממצבים בעייתיים.

אבי טביסל נולד וגדל בירושלים. דור שביעי, נצר למשפחת יהלומנים. כשילדים אחרים שיחקו בגולות וגוגואים, אבי ליטש יהלומים אצל אביו, ובשנת 1975 הוא פתח את מפעל התכשיטים הראשון שלו. שתי אהבותיו הגדולות של אבי – לירושלים ולתכשיטים, נצרפו יחד לחזון אחד גדול, כאשר אבי נחשף לסיפור על ערימות העפר שהוצאו מהר הבית. ״למה שלא ניקח את אותן אבנים ייחודיות, שאין להן אח ורע בעולם ומסמלות כל כך הרבה למיליוני אנשים ברחבי העולם, וניצור מהן תכשיטים שמקפלים בתוכם את ההיסטוריה שלנו עם רוחה של ירושלים״ חשב לעצמו אבי, והחל לפעול ללא שהות למתן חסות על מלאכת הסינון. מצויד בכל האישורים החלו אבי ואנשיו לחפש אבנים מיוחדות בתוך ערימות העפר באתר הסינון הארכיולוגי ותוך זמן לא רב הגיעה לעולם קולקציית ״מוריה״ ששייכת לחברת IDC שבבעלותו של אבי. הסדרה כולה מאושרת על ידי תעודות ארכיאולוגיות

היום משווקת קולקציית ״מוריה״ למקומות רבים בעולם ונשים צרפתיות, איטלקיות, רוסיות וסיניות עונדות לצווארן אבנים יפות שהיו עד לא מזמן חלק מהמורשת וההיסטוריה של עיר הקודש.

רגע, אמרנו סיניות?

אז כדי להגיע לליבן ולארנקן של הנשים הסיניות או בעליהן, צריך לשווק להם את המוצר בשפה שהם מכירים ודוברים, לא? אתם כבר מבינים מה אני מנסה לומר ומתוך כך, מה הקשר של ליצ׳י תרגומים לכל הסיפור.

את תרגום הברושורים בסינית ביצענו אנחנו, לשביעות רצונה של החברה ואולי תרמנו חלק בתחושת השייכות של נשים סיניות מהודרות למפעל הציוני ולהיסטוריה של עם ישראל, ואולי אפילו בנסיעה הקרובה שלי לסין, אחרי 23 שנה שלא הייתי שם, אזכה לפגוש סינית שעונדת לצווארה את האבן שדוד המלך קלע לגוליית בול בפוני…

מתוך הברושור שתירגמנו לסינית

אז אם בסין עסקינן, הרי הודעה: ב-31.10.19 נקיים שוב את מפגש הנטוורקינג המוצלח ״שושלת מינג לינג״ במסגרת הועידה השנתית ה-7 לעסקים מול סין. צפו לעידכונים.

והודעה שניה, ב 20.9.2019 אני נוסעת, כאמור, בפעם הראשונה לאחר 25 שנים, לבייג'ינג. אשהה שם שבועיים ואחזור למחוזות לימודי.
במהלך הביקור שלי אשמח להיפגש עם חברות סיניות המעוניינות לתרגם, או חברות המביאות משלחות סיניות לארץ.
אם יש לך חיבור רלוונטי עבורי בבגייג'ינג, אשמח מאוד לעזרתך.

פוסט זה זמין גם ב: אנגלית