לוחמי הצללים – על תרגום ושפה בזמן מלחמה

מלחמה.

מה המילה הזאת מעוררת בכם, אילו אסוציאציות ואילו מחשבות? מוות, הרס, פיצוצים, יריות, או סיפורי גבורה, נחישות, ניצחון. כמעט הכל, חוץ משימוש במילים. המילים והשימוש בשפות זה כבר תחום ששייך אולי יותר לדיפלומטיה, לתקשורת עם מי שאולי הוא גם האויב שלך במקומות שאינם שדה הקרב או סימטה בחאן יונס, אלא בטרקלין של מלון יוקרתי בציריך.

כשחושבים על תרגום בהקשר של מלחמה, חושבים אולי יותר על משא ומתן בין נציגים של המדינות, צוותים מעונבים בפגישות דיפלומטיות כולל מתורגמנים מיומנים. אבל גם במלחמה עצמה, שהיא לא הדבר הכי מילולי שיש, והתקשורת בה נעשית לרוב דרך כוונת הרובה או קנה התותח, יש הרבה פעמים צורך מאד משמעותי בשימוש בשפה כדי לתקשר – בין אם זה תקשורת עם האויב עצמו או עם האוכלוסיה הבלתי מעורבת שנמצאת באזור המלחמה, או כדי לאסוף מודיעין איכותי על מנת להבין את כוונות האויב וכד'.

במלחמה שבה אנחנו מצויים בימים אלה ברחובות עזה ובסמטאות ג׳בליה, הצורך לתקשר עם מי שבאים איתם במגע הוא די ברור. הלחימה היא בלב אוכלוסיה אזרחית, ופעמים רבות האויב, קרי מחבלי חמאס ותומכיהם, לא שונים רבות במראיהם מעזתים פשוטים שחיים שם. הלחימה באזור שרווי באוכלוסיה אזרחית מעורבת במחבלים, דורש רגישות רבה ויכולת לתקשר עם המקומיים. כשמדובר בצה״ל, בחלק גדול מהיחידות ישנם חיילים דוברי ערבית ברמה כזאת או אחרת, ובחלק מהיחידות ישנם גם לוחמים דרוזים או בדואים שיכולים לשמש כמתורגמנים לצורך העניין ולתקשר עם מי שצריך.

מעבר לכך ברוב היחידות המובחרות בצה״ל מצוותים חוקרי שטח מהיחידה להפעלת סוכנים באמ״ן, שמדברים ערבית שוטפת ואמונים על ניהול הקשר עם המקומיים, כמו למשל חקירת דיירים בבית אליו נכנס הכוח, על מנת למצוא מבוקשים או אמצעי לחימה שונים. סוכן כזה, יכול לעשות את ההבדל בין כשלון להצלחה מבצעית.

מעבר ללחימה בשטח עצמו, יש משמעות אדירה ליכולת לתקשר בשפת האויב, ערבית במקרה שלנו, וכולנו מכירים פה ושם מישהו שנלקח ישירות ממגמה לערבית בתיכון לשרת ביחידת 8200 במודיעין, כדי להאזין לאויב, או השד יודע מה שהם עושים שם – ששששש, לא לגלות… במלחמה הנוכחית נתקלנו גם לא מעט בסרטונים שמשחרר דובר צה״ל בשפה הערבית – גילינו לתדהמתנו שיש בכלל תפקיד כזה – שבו הוא פונה ישירות לתושבי עזה או אפילו למחבלי חמאס ומסביר להם מה כדאי או לא כדאי להם לעשות או כמה כסף ביזבז בנו של איסמעיל הנייה בביקורו האחרון בסניף טיפאני דוחא, בעוד הם עצמם רבים על שקי אורז מאונר״א. למלחמה פסיכולוגית יש חלק מאד חשוב במהלך הלחימה, וידיעת השפה על כל הניואנסים החברתיים שלה היא קריטית כדי ליצור שינוי בתודעת הצד השני בסכסוך.

אז כדי להבין כמה חשוב היה תפקידם של אותם אלה שכלי הנשק שלהם היה השימוש בשפה ובתרגום בסכסוכים שונים במהלך ההיסטוריה, אספתי כמה דוגמאות שימחישו את העניין:

מלחמת העולם השניה

שוברי הקוד של בלצ׳לי פארק:

אחד הגורמים שהיטו את הכף לטובת בעלות הברית במלה״ע ה-2 היתה מציאתה של מכונת הקוד הנאצית המפורסמת ״אניגמה״ והבאתה לפיענוח ע״י המודיעין הבריטי. הבריטים גייסו את מיטב המוחות המתמטיים באותה תקופה, הבולט בהם היה אלן טיורינג, ממפתחי המחשב המודרני בהמשך, והושיבו אותם במשך חודשים באחוזת בלצ׳לי פארק, בין אוקספורד לקיימברידג׳, עד שהצליחו לפצח את הקוד המתוחכם, מה שעזר לבריטים לעלות על תשדורות של הנאצים וסייע להם לנצח במלחמה. במקום עבדו 9000 איש, ביניהם מומחים לשחמט, בלשנים, אלופי תשבצים ומאות מתמטיקאים. פיצוח האניגמה היא דוגמה לכך שהיכולת להבין את המסרים של האויב יכולה להכריע את הקרב במלחמה, לא פחות ממטוסים וטנקים.

קוד הנבאחו:

במהלך הקרבות בין ארה״ב ליפן על איי האוקיאנוס השקט, היתה לאמריקנים בעיה רצינית בתשדורות שעברו בין הכוחות: בגלל הדחיפות וקוצר הזמן לא הספיקו האמריקנים להצפין את התשדורות והיפנים, שרובם ידעו אנגלית, הבינו את התשדורות, מה שגרם למפלות רבות בקרב הצבא האמריקני. הפתרון לכך היה יצירתי ומפתיע. הצבא גייס לשורותיו 400 אלחוטנים בני שבט הנבאחו האינדיאני. נבאחו??? מסתבר ששפת שבט נבאחו היא שפה ייחודית ולא דומה לשום שפה אחרת על פני כדור הארץ, גם לא לשפות של שבטים אינדיאנים אחרים, והיא רק מדוברת, אין בה אפילו כתב. לכן לא היה שום סיכוי שמישהו מכוחות האוייב יצליח להבין אותה או לפענח אתה בדרך כלשהי על סמך הקשר שלה לשפות אחרות מוכרות יותר. האלחוטים עברו הכשרה בה נוספו לשפה, שהיתה דלה בפעלים ובשמות תואר, מילים נוספות שהתאימו לתחומי הלחימה והעולם המודרני ופוזרו ביחידות של הנחתים באוקיינוס השקט. ההצלחה היתה מדהימה. היפנים כשלו בהבנת המסרים, מה שסייע לאמריקנים בכיבוש האי איווג׳ימה שהיווה את המפנה בקרבות באוקיאנוס.

מלחמת ויאטנאם, מלחמת המפרץ ואפגניסטן:

האמריקנים, במהלך ההסתבכויות שלהם בויאטנאם ואחר כך בעיראק ובאפגניסטן, מצאו את עצמם מול אוכלוסיה שברובה אינה דוברת אנגלית, וגם היכולת של הלוחמים האמריקנים לתקשר בויאטנמית או בערבית היתה מוגבלת עד לא-קיימת. לכן במקומות אלה רווח מאד השימוש במתורגמנים מקומיים. שימוש במקומיים יכול להפוך בקלות לחרב פיפיות, כי מצד אחד המתורגמן המקומי מכיר את השפה ואת התרבות ושולט בכל הניואנסים הקטנים שיכולים לעשות את ההבדל בין תקשורת מוצלחת לתקשורת בעייתית בלשון המעטה כשמדובר במלחמה. מצד שני מדובר במקומי שקשה מאד לדעת לאן הולכת הנאמנות שלו וכמה באמת הוא משתדל להעביר את המסר המקורי בצורה הכי מדוייקת ואובייקטיבית.

בהרצאתו מדבר לוטננט אדם קאר, מומחה לשפות מהאקדמיה הצבאית ווסט פוינט, על הבעייתיות הזאת ונותן כמה דוגמאות מעניינות למקרים בהם האמריקנים השתמשו במתורגמנים מקומיים במלחמת עיראק.

במלחמת המפרץ קרה עוד משהו מעניין בתחום התרגום בעת מלחמה. צבא ארה״ב החל להשתמש לראשונה בתרגום מכונה כדי להתמודד עם כמויות גדולות של חומרים שיורטו מתשדורות האוייב. התרגום היה עדיין ממש בחיתוליו והיה רחוק מלהיות מושלם, אבל שימש כלי רב ערך בידי הצבא האמריקני כדי לגלות מה האוייב צופן באמתחתו האפלה.

זה רק חלק קטן מהסיפורים הרבים סביב עולם התרגום בעיתות מלחמה במהלך ההיסטוריה. אז כשאנו מהללים בצדק את הלוחמים הגיבורים שהקריבו את חייהם למען מולדתם ועמם, בואו לא נשכח גם את אלה שמלאכתם נעשתה לפעמים בצללים ובין המילים וללא הילת המנצחים, אבל חלקם היה לעיתים לא פחות חשוב.

פוסט זה זמין גם ב: אנגלית