סינית, 40 מ׳ מתחת לרמת גן

באחד הפוסטים הישנים כתבתי על ספר ילדים שכתב ואייר בעלי, רוני חפר, שהוא סופר ילדים מוכשר ומצליח (כן, אני עושה פרסומת חינם, ולא אכפת לי מה תגידו…). בספר שנקרא "מתי מגיעים?" חוצים גיבורי הסיפור, ילד בשם יותם ואביו הנמרץ, את בטן כדור הארץ באמצעות כלי רכב שחופר באדמה במהירות מפתיעה, ונוחתים בסופו של דבר בכפר קטן בסין. מי יכול היה לשער שכמה שנים לאחר מכן, 40 מטר מתחת לרחובות ובתי תל אביב ורמת גן, תקדח מכונה מפלצתית מנהרה תת קרקעית ארוכה והשפה הסינית תהדהד בין קירותיה?

מתוך ״מתי מגיעים?״

כי אם אתם יושבים ושותים אספרסו קצר במתחם הבורסה ברמת גן, או מחכים לאוטובוס ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, אזי מתחת לרגליכם ממש מתבצעות ברגעים אלה החפירות של מנהרת הרכבת הקלה, ולמרות שקשה להאמין – בכל זאת אנחנו חיים במדינת ישראל – הן אכן מתבצעות, ובמלוא המרץ והתנופה.

אז למה אני מספרת לכם על דברים שקורים במחשכים ואיך כל זה קשור לליצ׳י תרגומים?

אז ברשותכם נקפוץ עשרים ומשהו שנה אחורה.

את עמוס יודן, מייסד ומנכ"ל חברת קומודן, הכרתי עוד כשהייתי סטודנטית ללימודי השפה הסינית באוניברסיטת בייג׳ינג. עמוס כבר אז היה אחד מאנשי העסקים הישראלים הפעילים ביותר בסין ולימים נהיה מעורב יותר ויותר וכיום הוא גם משמש כנשיא לשכת המסחר ישראל סין. במהלך השנים שמחתי תמיד לפגוש אותו באירועים כאלה ואחרים.

סיור באתר החפירות של הרכבת הקלה

והנה, לא מזמן קיבלתי הזמנה מיוחדת מחברת קומודן, לסיור באתר החפירות של הרכבת הקלה באזור הבורסה ברמת גן. חברת קומודן התחילה להיות מעורבת בפרוייקט הרכבת לפני יותר מ 7 שנים. בשלבים הראשונים במציאת ספקים אפשריים לביצוע העבודה בעזרת מכונת הענק TBM, ובהמשך בהשתתפות במכרז שחברת נת"ע הוציאה לביצוע הפרוייקטים וכיום היא מייצגת את חברת CRTG הסינית שזכתה במכרז, אחת מהחברות הגדולות בעולם לחפירת מנהרות ואחת הגדולות בסין בכלל, אשר מבצעת את החפירות בפועל. אז שאני לא אקפוץ על הזדמנות כזאת? השתגעתם?

וכך, ביום שישי בבוקר, במקום ללכת לים, לעשות קניות ולהעמיד סירים של חריימה לשבת, התייצבנו רוני ואני במתחם הבורסה ברמת גן, מוכנים לחדור בנחישות אל המחילות הנסתרות בבטן האדמה.

לפני שהחל הסיור התכנסנו כולנו, עשרים ומשהו איש, ביניהם גם חבר הכנסת והשר לשעבר רן כהן, המכהן כיום כנשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה, בחדר ישיבות באתר ושמענו מספר מילים על הפרוייקט המורכב מפיהם של עמוס יודן והעובדת הישראלית של חברת הרכבות הסינית.

אחר כך ביקרנו בחדר הבקרה של הפרוייקט וצפינו בדגם מוקטן של מכונת ה-(TBM (Tunnel Boring Machine. המכונה הזאת היא המילה האחרונה בתחום כריית המנהרות בעולם. מדובר במפלצת באורך של למעלה מ 100 מ׳, אשר יודעת גם לחפור בקצב של 10 מטרים ביום, וגם לצפות בעצמה את קירות המנהרה בסגמנטים בבטון. יש בה מסוע באמצעותו מפנים טונות של עפר החוצה, חדרי בקרה וחדרי מנוחה ועובדים בה בכל זמן נתון בסביבות 20 עובדים, כולם דוברי השפה הסינית. מכונת הענק אינה עוצרת לרגע, העבודות מתוכננות להתבצע במשך שלוש השנים הבאות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ללא הפסקה לאיזה שנ״צ קצר או לראות משחק כדורגל בטלוויזיה. אם המכונה הזאת נעצרת, היא פשוט שוקעת.

דגם מוקטן של מכונת ה-TBM

בסיום שלב ההסברים, עטינו אפודים זוהרים, חבשנו קסדות ונעלנו נעלי עבודה ויצאנו למסע למעבה האדמה. באתר עצמו שנקרא ״גלי גיל״, לא תהיה תחנה של הרכבת הקלה, אך מצוי בו פיר ענק בעומק של 9 קומות, אליו מורידים באופן שוטף את הסגמנטים מבטון לדיפון המנהרה וממנו מעלים את העפר. המנהרה אליה נכנסנו (יש כרגע 4 מנהרות חפורות, 2 לכל כיוון) היא נכון לעכשיו באורך של כ 350 מטר והיא אמורה להגיע מזרחה לרמת גן ולעלות אל פני הקרקע למסילה עילית. היה מדהים לראות את רמת הגימור של המנהרה – הקירות מחופים בסגמנטים מבטון, והעבודה נראית מאד מדוייקת וסופר-מקצועית. טוב, מה הפלא, כאשר מדובר בחברה שחפרה כבר 5000 ק״מ של מנהרות ברחבי העולם, והפרוייקט הזה מבחינתה נחשב, לפחות מבחינת סדר הגודל, לפרוייקט פיצפון. למכונה עצמה אסור היה לנו לעלות, אך יכולנו לראות את החלק האחורי שלה ואת הקרוניות שמפנות את העפר.

אז נכון שאנחנו כבר רגילים לראות פועלים סינית שבונים את בתינו והשפה הסינית היא כנראה המדוברת ביותר באתרי הבניה בישראל, אבל לא כל יום יוצא לנו לפגוש חברה סינית שמגיעה לכאן, עם מהנדסים בכירים ועשרות בעלי תפקידים שונים, חלקם ישראלים אגב, ומנהלת כאן פרוייקט בסדר גודל די מטורף בסטנדרטים הצנועים שלנו.

כיצד מתנהלת העבודה מול הסינים?

אני כמובן התעניינתי במיוחד בזה. "זה לגמרי לא פשוט" סיפרה לי העובדת הישראלית, שכמוני למדה סינית באוניברסיטה העברית ובבייג׳ינג והיום עובדת בחברת הרכבות הסינית, "הסינים באים מעולם מושגים אחר לגמרי, הכל שם מתנהל אחרת. הם לא מבינים למה בפרוייקט ממשלתי לאומי נושא הרגולציה וההיתרים לוקחים כל כך הרבה זמן. הרי אם המדינה יוזמת את הפרוייקט אין למעשה אישור גורף לעשות את זה וזהו?". לכי תסבירי להם שכאן אצלנו הדברים מתנהלים בקצב קצת שונה.

"ואיך ההתנהלות מולם באופן אישי?" התעניינתי. "אצל הסינים יש היררכיה מאד ברורה וכבוד רב לדרגה ולהגדרת התפקיד. כל אחד משתדל להישאר בגבולות התפקיד שלו ולא לחרוג ממנו במילימטר. אם שואלים אותם משהו שלא קשור לתפקיד הם פשוט עונים שזה לא קשור אליהם ולגבולות הגזרה שלהם. אבל הם לומדים מאוד מהר ואפשר כבר למצוא סימנים של ראייה אחרת ואפילו קמצוץ של חוצפה ישראלית, אבל בתחום הזה כנראה יש להם עוד מה ללמוד מאיתנו".

ובה בנוגע לשפה?

"רוב הסינים הבכירים יודעים היטב אנגלית ואפילו מופתעים אם מדברים איתם בסינית", אבל עם זאת יש צוות גדול שדובר גם עברית וגם סינית, כולל בחור סיני שהיגר לארץ נצר ליהדות קאייפנג. וחבר'ה ישראלים ששהו שנים ארוכות בסין ודוברים את השפה". כל השילוט באתר בשלוש שפות – סינית, עברית, אנגלית.

לא יצא לי לעבוד ישירות מול החברה סינית, אבל כן ביצענו מידי פעם תרגומים לסינית עבור חברת נת"ע – בעיקר למתורגמנים לסינית לפגישות שנערכו באתר.

עלינו חזרה אל השמש הרמת גנית הקופחת עם תחושה מאד אופטימית ששיתופי פעולה בינלאומיים, במיוחד עם ענק כמו סין, יכולים להזיז הרים, וכמו שזה נראה מלמטה, בעוד 3 או 4 שנים, נוכל לרדת בפתח תקוה למנהרה סינית, להתיישב ברכבת סינית, לעלות בחזרה בבת-ים ולהרגיש לגמרי ישראלים.