על הוביטים ותרגום ספרים

 דמיינו אותם שם: עשרה אנשים דחוסים בחדר צפוף ומחניק, אי שם בכלא מצרי.

הימים ארוכים ומייאשים, השיעמום אינסופי ותקווה לשחרור לא נראית באופק. העשרה מנסים איכשהו להעביר את הזמן בשיחות, במשחקים אך המאמץ חסר תוחלת והזמן מזדחל לו לאיטו, כמעט עומד מלכת. ולפתע משהו קורה. אחד מהם מקבל חבילה ובה ספר שמשנה לחלוטין את הכל.

העשרה האלה הם עשרת השבויים הישראלים שנפלו בידי מצרים במלחמת ההתשה ו״בילו״ בשבי כשלוש שנים. להבדיל מהחטופים שנמקים בימים אלה כבר למעלה משנה במנהרות החמאס בעזה, לשבויים במצרים היה קשר עם העולם החיצון, הם זכו לביקורי הצלב האדום והחליפו מכתבים וחבילות עם משפחותיהם.

ארבעה מהשבויים היו טייסים, ואחד מהם קיבל יום אחד מאחיו בארה״ב חבילה ובה ספר באנגלית המספר סיפור פנטזיה על יצור קצת מוזר ושוחר טוב שנקלע להרפתקאות מסמרות שיער בעולם דימיוני. מאחר וחלק גדול מהשבויים בחדר לא הבינו אנגלית, החליטו הטייסים לתרגם לעברית את הספר עבור חבריהם – דרך לא רעה להעביר את הזמן ולהתנתק קצת מהמציאות הקשה שבה חיו. במשך חודשים ארוכים עמלו הארבעה על התרגום בעזרת מילונים שקיבלו מהמצרים. המלאכה לא היתה קלה כלל, כי הסיפור כלל שפה מורכבת ושימוש בחריזה ובשירה, אך היא שימשה להם מפלט מהמקום בו נמצאו בעל כורחם לעולם של פנטזיה, והם חיו את חייו של בילבו בגינס ושאר הדמויות בספר וחוו את חוויותיהם כאילו היו שם בגופם.

עם שחרורם, היו בידיהם מאות דפים כתובים בכתב יד של הספר המתורגם לעברית. לספר קראו ״ההוביט״, מאת ג׳.ר.ר. טולקין, והתרגום של הטייסים יצא לאור והפך לרב מכר ולהשראה לדורות רבים, שראו בו נצחון של רוח האדם על כל הקשיים.

בימים אלה חוגגת טרילוגיית ההמשך הלא פחות מוכרת ומצליחה ל״ההוביט״ – ״שר הטבעות״ – 70 שנה ליציאתה לאור, וזאת הזדמנות טובה להעלות את סיפורם המיוחד והמרתק של הטייסים השבויים ולכתוב קצת על תרגום ספרים. ספריו של טולקין נחשבים ספרים קשים מאד לתרגום, בשל שפתם העשירה והשירית והטרמינולוגיה הייחודית שטולקין יצר לעולם שברא בספריו. לכן תרגום הטייסים, שנעשה בתנאים לא תנאים ועל ידי אנשים שאינם מקצוענים בתחום התרגום, הוא הישג כל כך יחודי ומרגש.

לא, ליצ׳י תרגומים לא תרגמה את טרילוגיית ״שר הטבעות״ לעברית, ולא לשום שפה אחרת, מצטערת לאכזב…

לא פעם ולא פעמיים, האמת שדי הרבה פעמים, כשאני פוגשת מישהו חדש, השיחה מתנהלת כך:

״אז מה את עושה בחיים?״

״יש לי חברה לתרגום״

״אה, וואו, איזה יופי, אז מה אתם מתרגמים, ספרים?״

״כן, גם!״

תרגום ספרים (הקלקה על הלינק מובילה לרשימה חלקית של ספרים שתרגמנו בעבר) הוא דיסציפלינה מאד מיוחדת בתחום התרגום השמורה לאנשים שזאת ההתמחות שלהם. גם אנחנו בליצ׳י מתרגמים ספרים למגוון של שפות. כתבתי על כך לא מעט באחד הפוסטים הקודמים בבלוג הזה.

אז מה עושים כשיש ספר שרוצים לתרגם לשפה זרה ולתת לגויים הזדמנות לקרוא אותו? הנה כמה טיפים:

קודם כל בוחרים מתרגם

לא כל מתרגם יכול לתרגם ספר. בתרגום ספר יש צורך במתרגם בעל ידע והבנה בכתיבה, שמסוגל לקחת את הסגנון היחודי של הסופר ולהביא אותו לשפתו באופן שישקף אותו ככל האפשר. הוא צריך להתחשב בהקשר התרבותי ובניואנסים מילוליים, כי התרבות של שפת המקור יכולה להיות שונה לחלוטין מזו של השפה המתורגמת. דברים שמובנים לחלוטין בשפה אחת ירימו לא מעט גבות בשפה אחרת וחייבים לשים לכך לב. הרחבתי על כך בפוסט שכתבתי על תרגום ספרו של דויד גרוסמן.

לפני תחילת הפרוייקט אנו ממליצים לעשות מעין ״אודישן״ לבחור את המתרגם שהכי מתאים לתרגם את הספר שלך. מה זה אומר? מבקשים ממספר מתרגמים דוגמאת תרגום. אנו עוברים עליהן, בעזרת מתרגמים נוספים לאותה שפה, ובהתייעצות עם הלקוח בוחרים את הטוב ביותר לקבל את העבודה.

לא מוותרים על עריכה

יש לקוחות, ברוב המקרים הכותבים בעצמם, שמעדיפים לערוך בעצמם את הספר, כמובן אם יש להם שליטה טובה בשפת היעד. אפשרות נוספת ואולי עדיפה היא לקחת למשימה עורך מקצועי שעובר על הכל, משייף פה ושם, ומביא את התרגום לדרגת שלמות.

מפיצים את הספר בחו״ל

כדי להפיץ את הספר בארצות היעד יש למצוא סוכן ספרותי שיפעל למצוא מוציא לאור שיפיק את הספר. משם מתחיל תהליך לא תמיד מהיר ופשוט, של משא ומתן שבסופו, אם הכל מסתדר לשמחתם של שני הצדדים, הספר יוצא לאור בשפת היעד ומגיע לחנויות, האמיתיות או הדיגיטליות.

אם מעניין אתכם לשמוע עוד על כל התהליך של הוצאה לאור של ספרים מתורגמים, אתם מוזמנים להקשיב לפודקאסט שלי, שבו אני מארחת את ד״ר יניב זייד, מומחה בינלאומי לתורת השכנוע, שספריו – כולל רב המכר שלו "שכנעת אותי שוב" שאנחנו תרגמנו – יצאו לאור בשפות שונות ונחלו הצלחה אדירה מעבר לים.

הנה כמה מילים שיניב זייד אמר על העבודה המשותפת שלנו:

אנחנו בליצ׳י תרגומים מצדיעים לאותם אמני מילים שיודעים לגעת ברוח היצירה הספרותית ולהעביר אותה לשפה אחרת מבלי לפגום במהות ובסגנון שלה. ישנם לא מעט ספרים שהתרגום שלהם הוא מעשה אמנות בפני עצמו, כמו שאמר מאיר אריאל באנדרסטייטמנט בשירו ״לילה שקט״: ״קורא איים בזרם מאת ארנסט המינגוויי, תרגם את זה יפה אהרון אמיר״…

אז גם אם אתם לא טולקין ולא המינגוויי, אבל יש באמתחתכם ספר ואתם רוצים שגם וולפגנג מפרנקפורט, חורחה מבואנוס איירס ולין מצ׳נגדו יזכו לעלעל בדפיו, יהיה לנו העונג לתת לכם את התרגום הכי מקצועי והכי איכותי שמגיע לכם.

וכמובן נקווה כולנו שהחטופים שלנו בעזה לא יחכו שלוש שנים כמו הטייסים במצריים, וישובו במהרה לביתם. אמן.

פוסט זה זמין גם ב: אנגלית