עצור, צוללן לפניך!

מוקדש לזכרו של דני באבאדידג׳ מייזל

מי שקצת מכיר אותי או קורא את הבלוג שלי לאורך השנים יודע שרוב ימיי נפתחים בשחיה. פעם הייתי חותרת נמרצות הלוך ושוב בבריכה, אבל בשנים האחרונות הצטרפתי באופן לא רשמי למועדון הלא מוכרז של שחייני הים הפתוח – אלה שבמקום לצפות באגודליה של הזקנה ששוחה במסלול הנגדי יכולים לפגוש במהלך השחייה חתול ים, מדוזה לא עלינו או להקת דגים אקראית. לחבורה שלנו, מחוף פלמחים, יש קבוצת וואטסאפ, ואנחנו מתאמים להיפגש לשחייה משותפת, פוגשים זה את זה על החוף, עולים על ציוד – חליפת שחיה בימים קרים ומצוף לסימון – ויוצאים לשחייה של שעה פחות או יותר סביב הסלעים של הלגונה המהממת בפלמחים. בדרך כלל זה מסתיים בכוס קפה או תה מהביל ובשיחות על הא ועל דא. חבר׳ה.

באחד מאותם ימים, בעודי יוצאת מהמים, התחוללה על החוף מהומה. אנשים רצים מצד לצד, נכנסים למים ויוצאים, סקרנים מתגודדים לראות מה קרה וסירנות של מד״א, זק"א ומשטרה. התחושה הלא נעימה שהתחילה לחלחל בתוכי התבררה מאוחר יותר כנכונה – מישהו טבע.

אנחנו שומעים לא מעט על מקרי טביעה, אבל לרוב מדובר על ים סוער במיוחד או על חוף לא מוכרז ועל מישהו שנכנס למים למרות האזהרות, כשלפעמים הוא אפילו אינו יודע לשחות או במקרים אחרים – שיכור כלוט. אבל כאן היה מדובר על יום נפלא, ים שקט, מים צלולים, מזג אויר מצויין ובשעת בוקר – לא בדיוק הזמן להוריד בקבוק וודקה.

ההלם כשהתברר לי שאני מכירה את הטובע היה עצום!! היה זה ידידי היקר דני מייזל, המכונה בפי חבריו דני באבאדידג׳.

את דני הכרתי לפני שנים רבות כששחינו זה לצד זה בבריכה, כשהגעתי לחוף נתקלתי בו לעיתים מאוד קרובות. גבר מלא בשמחת חיים, מתופף על כלי הקשה ונגן דידג׳ שתחביבו הגדול היה צלילה חופשית, והוא עשה זאת כמעט מדי יום בחוף פלמחים. מדי פעם דני לקח אותי וכמה מחברי לראות דגים ״מעניינים״ ששחו בין הסלעים, והסביר לנו בהתלהבות על דג כזה או אחר, כמו הטריגון למשל – דג אותו חיבב במיוחד ועד שלא הכרתי את דני לא ידעתי כלל על קיומו.

דני היה חבר, חלק מ״חבורת החוף״ שלנו. כולנו הוכנו בתדהמה. מסתבר שדני פשוט נדרס. הוא ירד לצלילה בין הסלעים, שלידם היינו שוחים בדרך כלל כחלק מהמסלול שלנו, וכשעלה, עברה שם סירת דייגים ולהבי המנוע שלה פגעו בו. הסירה המשיכה בדרכה מבלי לעצור. פגע וברח.

אז איך כל זה קשור בעצם לליצ׳י תרגומים ולמה אני כותבת על זה בבלוג?

לפני מספר חודשים יצא מכרז לתרגום מעברית לרוסית ולצרפתית של לקוח שלי: האגף להסמכת כלי שייט ברשות הספנות והנמלים. עם האגף אנחנו עובדים מזה מספר שנים לאחר שזכינו במכרז הקודם לתרגום בחינות ההסמכה לכלי שייט קטנים לאנגלית וערבית וביצענו את התרגום לשביעות רצונם של אנשי האגף, אך מאחר ומדובר בגוף ממשלתי הם אינם יכולים להמשיך לעבוד איתנו ללא מכרז, אז ניגשנו למכרז בתקווה להמשיך לשתף פעולה.

כמה דברים שלמדתי במהלך העבודה עם רשות הספנות והנמלים:

סירת מנוע, ולו הקטנה ביותר, היא כלי רכב לכל דבר ועל המפעיל אותה לעבור מבחן מעשי (טסט) ומבחני תיאוריה כדי לקבל הסמכה ממשרד התחבורה.

רוב המשיטים הם בעלי סירות ויאכטות העושים בהן שימוש בשעות הפנאי, חלקם דוברי שפות זרות, ולכן עבודת התרגום.

חלק לא קטן מהמשיטים הם דייגים, רובם ערבים ולהן ניתנת האפשרות להיבחן בערבית.

על הנבחנים להוכיח ידע ומיומנות בהשטת סירה על מנת לקבל הסמכה ממשרד התחבורה, כך שאם אתם רואים בסרט את ג׳יימס בונד מזנק מגשר לתוך סירת מנוע ומשיט אותה במהירות מטורפת בין המזחים וכלי השייט האחרים, כנראה שהוא עבר בחינות וטסט.

החלטתי לנצל את הנסיעה למשרדי הרשות בחיפה לשם מסירת המכרז כדי לפגוש את הלקוח שלי מהאגף להסמכת כלי שייט וללמוד מפיו על מה שקרה בחוף פלמחים ואיך אפשר להימנע ממקרים דומים בעתיד.

שלושה מבכירי האגף שעימם שוחחתי, ידעו לספר לי על המקרה הטראגי. תאונות כאלו בהן היו מעורבים כלי שייט וצוללנים אינן חריגות, אבל תוצאות כה חמורות הן לא דבר שבשגרה. חוקי השייט המגדירים מרחק מסויים מהחוף או מהירות שייט הן דבר שכל משיט אמור לדעת. על המשיטים להשגיח ככל שניתן על מסלול הסירה, לא להפר את הנהלים והחוקים ולהגיש עזרה במקרה של פגיעה. פגע וברח כפי שקרה במקרה הזה היא עבירה פלילית חמורה ביותר ובאחריות המשטרה לחקור ולמצוא את העבריין.

לאחר שסיימתי לברר את הנושא, הסרתי מעלי את כובע השחיינית וחבשתי את כובע מנהלת חברת התרגום, ופסעתי, מעטפה מלאה במסמכי המכרז בידי, אל עבר תיבת המכרזים כדי לנסות את כוחי בפעם השנייה כחברת התרגום של האגף להסמכת כלי שייט במשרד התחבורה.

אחלו לי הצלחה, גם במכרז וגם כשאני יוצאת אל הים הפתוח.