שם המשחק: נטוורקינג (פורום אסיה ישראל לעסקים מס' 9)

אגדה יפנית עתיקה מספרת על בית הניצב על ראש גבעה ובתוכו 1000 מראות.

השמועה על הבית המיוחד עושה לה כנפיים ומגיעה לכלב סקרן ועליז שמחליט ללכת לבקר. כולו שמחת חיים ואופטימיות, זנבו מכשכש ועל פניו מרוח חיוך כלבי מאוזן לאוזן הוא מגיע ונכנס לסלון הבית. להפתעתו הרבה הוא מוצא את עצמו מתבונן ב 1000 כלבים שמחים, כשכולם מכשכשים בזנב בתיזמון מושלם יחד איתו. הוא מחייך חיוך נפלא ו 1000 כלבים מחייכים אליו חזרה. בעודו חוזר חזרה אל הכפר אומר לעצמו הכלב, ואו, איזה מקום מדהים – אני בוודאי אחזור לשם שוב.

באותו הכפר גר כלב אחר, נרגן וזעוף. הכלב שומע על הבית וכמובן רוצה לחזות במו עיניו בפלא הגדול. לאט לאט הוא מטפס במעלה הגבעה, ראשו תלוי נמוך, אוזניו שמוטות, הוא מגיע לבית, מרחרח את דרכו דרך דלת הכניסה ונכנס פנימה. לתדהמתו, בפנים מקבלים את פניו 1000 כלבים עייפים ומאיימים המתנשפים בכבדות מולו. הכלב חושף את שיניו ו 1000 כלבים חושפים שיניהם חזרה אליו. בעודו יורד בכבדות במורד הגבעה הוא חושב לעצמו, ואו, זה היה מקום נוראי – אני לעולם לא אחזור לשם שוב.

למה אני מספרת את זה? ההתנהגות של האנשים שאנו פוגשים הרבה פעמים משקפת את ההתנהגות שלנו עצמנו. מה שאנחנו נותנים, חוזר אלינו בכפולות של 1000. כשבאים עם לב פתוח ונותן, מקבלים חזרה שפע.

אני אישית מאמינה שגם בעולם העסקים "הקשוח" יש לנתינה משמעות מיוחדת וחשובה, ואם יוצרים קשרים מתוך רצון לעזור לזולת, בסופו של דבר זה יחזור אלינו. את העקרון המבורך הזה אני מנסה ליישם כבר שנים בתפיסת העולם השיווקית שלי.

את כל התיאוריה הזו אני לא המצאתי, אלא למדתי. אני חברה כבר מספר שנים בארגון הנטוורקינג הבינלאומי הגדול ביותר בעולם שנקרא BNI. לארגון קבוצות רבות בערים שונות בארץ, וסניפים רבים בכל רחבי העולם ואני שייכת לקבוצת רחובות/נס ציונה. מדי שבוע ביום שני אני משכימה קום ב-6 בוקר כדי לפגוש את הקבוצה ואורחים נוספים ולעזור לקדם זה את ענייניו של זה. וזה עובד – מדי שנה אני רואה גידול משמעותי בהכנסות שהגיעו דרך חברי BNI שלא לדבר על מיומנויות שיווק אדירות שרכשתי שמסייעים לי גם עם הלקוחות האחרים שלי.

כל התובנות האלו באו לביטוי במפגש התשיעי של פורום אסיה-ישראל לעסקים שהתקיים ב-5 ביולי במסגרת תערוכת קלינטק בגני התערוכה בת"א.

הפעם, בנוסף לעשרות הנרשמים מראש, הגיעו לפורום גם כאלה ששהו בתערוכה ומצאו עניין בתחומים שהפורום עוסק בהם.

ומה היה חדש במפגש הזה? אני הייתי המנחה, וככזאת, היה חשוב לי לתת דגש נוסף לנטוורקינג, נושא שקרוב כל כך לליבי. בנוסף להצגת הנוכחים המלווה בשקופית של כל אחד ואחד מהם ולהרצאתו של טל רשף, ממארגני הפורום, על ההבדלים בין סין של אז והיום, ניסינו הפעם משהו חדש ומעניין: נטוורקינג בקבוצות. הנוכחים התיישבו סביב השולחנות העגולים בקבוצות של 8 ולכל אחד מהם ניתנה דקה לספר על עצמו ועל העסק שלו, וכיצד הנוכחים בקבוצה יכולים לסייע לו לקדם את ענייניו. כמובן שחולקו עשרות כרטיסי ביקור ובתום הסבב העליתי בפני הנוכחים דרישה חד-משמעית: שכל אחד מהנוכחים יפתח יומן ויקבע לפחות פגישה אחת עם מישהו מהנוכחים להמשך בדיקה של שיתופי פעולה. זר לו נכנס באותו רגע לאולם הכנסים בגני התערוכה היה בטוח שהתבלבל ונכנס בטעות לאליפות הארץ בברידג' או בפוקר. רק שבמקום קלפים, חולקו על השולחן כרטיסי ביקור, והזכיה הגדולה היא לא בז'יטונים, אלא ביצירת קשרים עסקיים – וזה לא פחות שווה!

המסר שניסיתי, ואני חושבת שגם הצלחתי, להעביר לכל מי שהגיע באותו אחר צהרים לביתן C1 בגני התערוכה הוא מאד פשוט: יכול להיות שהאדם שיושב לידך, זה שמעולם לא פגשת, הוא זה שיצור אצלך שינוי משמעותי בעסק ויתכן שאתה הוא בדיוק אותו אחד שזה שיושב איתך באותו פורום, זקוק לו נואשות ושניכם לא ידעתם.

וכשמישהו ניגש אלי ואומר לי: "מיכל, את יודעת שפגשתי בפורום הקודם מישהו שמאד עזר לי ויצרנו יחד קשרים עסקיים מעולים?", אני יודעת שכל זה היה שווה.