האם אנחנו עומדים לפטר את כל המתרגמים שלנו?

מהפכת אוקטובר שהתחוללה באוקטובר 1917 שינתה את העולם כליל. במהלכה השתלטו הבולשביקים בהנהגתו של לנין על השלטון ברוסיה והנהיגו בה משטר קומוניסטי שנותר על כנו עד שנות ה-90. המהפכה נמשכה יומיים בסך הכל.

מהפכה נוספת שמתרחשת ממש בעידן שלנו, היא מהפכה בעולם התרגום. מדובר במהפכה של הבינה המלאכותית שבאמצעות מנועי תרגום מתקדמים תופסת חלק משמעותי בתהליך התרגום.

המהפכה הזאת לא מדברת רק רוסית ולא נמשכת יומיים. גם לא חודש, ולא שנה, אבל היא כאן והיא נוכחת והיא משנה את כל מה שידענו על תרגום.

בשיחות שקיימתי בכנס LOCWORLD בברלין ((להמשך קריאה כנסו לפוסט להשחיז את הגרזן), עם נציגי חברות שתחום מנועי התרגום הוא הלחם והחמאה שלהן, הבנתי עד כמה התחום הזה עבר שינוי והתרחק מתוכנת הגוגל טרנסלייט הבסיסית שכולנו מכירים. נכון, גוגל עדיין שם ויש לו חלק חשוב בעולם הזה, אבל על המנוע הבסיסי מלבישים היום תכונות ואלגוריתמים הרבה יותר מתקדמים שעוזרים להפוך את התרגום להרבה יותר איכותי, כזה שלא מעט אנשים יתקשו להבדיל בינו לבין תרגום של מתרגם בשר ודם. השימוש בבינה מלאכותית הולך וצובר תאוצה, בכל פרוייקט גדול משתמשים במילון מונחים שרלוונטי לתחום שבו התרגום עוסק וניתן לאמן את המנוע כדי ש״ילמד״ את התחום, ולא עוצרים עד שהמנוע רץ לאמא עם גליון ציונים: ״אמא, תראי, קיבלתי 100 בננו טכנולוגיה!״

בעולם שלנו היום מסתובבות כמויות בלתי נתפסות של מידע.

כדי לתרגם אפילו חלק קטנטנן מכל המידע הזה צריך המון המון המון מתרגמים ומה לעשות – אין מספיק מתרגמים שיכולים להתמודד עם כמויות כאלו של אינפורמציה וטקסטים. אז כמו שהחשמל תפס את מקומו של הקיטור והבנזין את מקומו של השור, כך הולכת המכונה ותופסת את מקומו של המתרגם האנושי.

אז עכשיו הייתי רוצה קצת להרחיב על התחום המרתק הזה שנקרא בפינו ״תרגום מכונה״, למרות שהמכונה היא לא מכונה כמו שאתם מדמיינים – עם גלגלי שיניים, בוכנות וצ׳רלי צ׳פלין שנשאב לתוכה ויוצא בריא ושלם מהצד השני –  אלא היא בעצם תוכנה ממוחשבת מתקדמת שקולטת את הטקסט בשפה אחת (שפת המקור), ופולטת תרגום של נוסח זה בשפת היעד.

תרגום מכונה לא מייתר את ההתערבות האנושית.

נכון, את התרגום עצמו עושה מנוע תרגום, ברמה כזאת או אחרת של דיוק, אבל לא יוצאים לדרך מבלי שעין אנושית תעבור, תערוך ותתקן את מה שצריך. אם אתם מתרגמים במקצועכם, ואתם קוראים את הטקסט הזה עכשיו, אתם יכולים להרגע – אין צורך לארוז את המטלטלין ולטוס לגרינלנד ללמוד אילוף כלבי ים או משהו כזה, יש לכם עוד הרבה מאוד עבודה בתחום הזה.

אפשר לעשות הבחנה ברורה בין טקסטים פשוטים שמבוססים בעיקר על נתונים ואינפורמציה, לבין טקסטים יותר מורכבים שמצריכים מעורבות אנושית הרבה יותר גדולה.

ישנם טקסטים אינפורמטיביים, כמו תוצאות משחקי קריקט בליגה הפקיסטנית או אחוזי ההצבעה לנשיאות ארה״ב במחוזות השמרנים בפנסילבניה למשל, שמכונה בהחלט יכולה לבצע ללא כל מעורבות אדם, ולעומתם ישנם טקסטים יותר מורכבים שכבר מצריכים עריכה של עורך בן אנוש בין אם מדובר על מבט קליל לוודא שאין פדיחות, או בדיקה מעמיקה ומדוקדקת של כל מילה ומילה לשדרוג איכות הטקסט ולהביא אותו לרמת תרגום אופטימלית.

נשמע פשוט? לא ממש.

לא קל לשנות דפוסי מחשבה ושיטות עבודה של אנשים שעוסקים שנים בתחום מסויים והולכים בדרך מסויימת. מתרגמים שתחום עיסוקם במשך שנים הוא תרגום של טקסטים משפה לשפה, לא ששים לערוך טקסט שתורגם על ידי, רחמנא ליצלן, מכונה חסרת לב ונשמה. מנהלות פרוייקטים חוששות מאיכות התרגום שהמכונה תייצר ולא מתלהבות להסביר ללקוחות שלהן שמעכשיו מכונה תתרגם מאנגלית לספרדית את חוברת ההפעלה שכל כך יקרה לליבם, והלקוחות מצידם רוצים להיות בטוחים שהעבודה נעשתה על ידי המתרגם הטוב והמיומן ביותר בתחום ולא על ידי רובוט.

אלא שיש לנו מסר לכל השחקנים האנושיים במשחק הבינה המלאכותית. ה AI אף פעם לא יחליף את האנשים, אלא חוסכת לגורם האנושי לבצע פעולות שחוזרות על עצמן, דבר שהמכונה עושה ממש טוב, ומאפשר לאנשים להדגיש את מה שהם הכי טובים בו – היצירתיות.

ולסיום אני רוצה לחזור לברלין (מי לא?) ולשתף אתכם בשיחה עם פנג וואנג, מומחית מטעם המכון ללוקליזציה הבינלאומי לתרגום מכונה. המספרת על היתרונות של השימוש במכונה. מזמינה אתכם להקשיב למה שיש לה להגיד: