Entries by רוני חפר

,

דרך צליחה!

יש במדינה שלנו כמה מוסדות ותיקים ואהובים שתמיד היו שם וכנראה תמיד יהיו: גבינת קוטג׳, שוקולד פרה, חידון התנ״ך (גפן גפן!), צעדת ירושלים וכמובן, איך לא, צליחת הכינרת. אפילו בתור נערה ירושלמית שמעתי לא פעם סיפורים של שכנים, חברים וקרובי משפחה ש״עשו את זה״ – השתתפו במקצה השחיה מחוף האון לחוף צמח (יש מקצה של […]

, ,

קפיצה קטנה לסין

הפוסט הזה שונה במקצת מרוב הפוסטים שבבלוג שלי. זה אינו עוד פוסט שמספר על אירוע שחוויתי, או על רעיון שעלה לי לראש, או על נושא ספציפי כל שהוא שמעניין אותי. הפוסט הזה הוא סוג של סיכום, והוא משלב בתוכו כמות גדולה של לינקים שכולם קשורים דרך זו או אחרת לעולם העסקים הסיני ולשפה הסינית. בז׳רגון […]

,

ימיה הגדולים של שושלת מינג לינג

מי שמכיר אותי, או קרא כמה מהפוסטים הקודמים שלי, יודע שסין מאד קרובה ללבי. כסטודנטית למדתי סינית באוניברסיטה העברית וביליתי שנה נוספת באוניברסיטת בייג׳ינג – שנה שעיצבה לא מעט את מי שאני היום. בתחילת דרכי בעולם התרגום, לפני יותר מעשרים וחמש שנה, ליוויתי משלחות שהגיעו מסין לארץ ותרגמתי בעצמי, ומשם התחלתי ״לפלוש״ לארצות נוספות באסיה […]

, ,

איך איבדתי הסכם בגלל כמה סנטימטרים?

אם יש מישהו שמכיר את שוק העסקים הסיני על כל שיגיונותיו וניואנסיו, זה אבי הוברמן. אבי הסתובב במשרדים וחדרי הישיבות בסין עוד לפני שישראלים חלמו לדרוך על אדמת הארץ הענקית הזאת, ומאחוריו מיילג׳ של אלפי שעות עם אנשי עסקים סינים כיזם וכאיש תעשיה ומומחה לשיתופי פעולה עם השוק הסיני. כיום הוא מנטור ויועץ בכיר בתחום […]

, , ,

סינית, 40 מ׳ מתחת לרמת גן

באחד הפוסטים הישנים כתבתי על ספר ילדים שכתב ואייר בעלי, רוני חפר, שהוא סופר ילדים מוכשר ומצליח (כן, אני עושה פרסומת חינם, ולא אכפת לי מה תגידו…). בספר שנקרא “מתי מגיעים?” חוצים גיבורי הסיפור, ילד בשם יותם ואביו הנמרץ, את בטן כדור הארץ באמצעות כלי רכב שחופר באדמה במהירות מפתיעה, ונוחתים בסופו של דבר בכפר […]

,

מזמור לדוד, ולמתרגמת שלו…

 ״קורא איים בזרם, מאת ארנסט המינגוויי, תרגם את זה יפה אהרון אמיר״ (לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ, מאיר אריאל) הבוקר פתחתי את העיתון ונתקלתי בכותרת ראשית גדולה ומשמחת לשם שינוי: הסופר הישראלי דויד גרוסמן זכה בפרס מאן בוקר הבריטי על ספרו ״סוס אחד נכנס לבר״. לא ביבי, לא שרה, לא דרעי ולא חמאס, איזה […]

, ,

בוקר איטלקי בנמל יפו

דמיינו: בוקר, נמל יפו, הדייגים כבר יצאו לים ואת השקט השורר על המזחים הריקים מפר בליל עליז של שפות: עברית, אנגלית ואיטלקית. כמה מרגש היה לראות את חבורת אנשי BNI ממחוז פיאמונטה שבצפון איטליה, כולם ארוזים בחליפות ועניבות, מנהלים שיחות ערות ועמוקות עם אנשי עסקים ישראלים, חברי BNI ואחרים, ויוצרים קשרים שאולי יובילו לעסקאות עתידיות […]

, ,

על איטלקים וניצול הזדמנויות

״בונז׳ורנו!״ מאחורי העיניים הנוצצות והחיוך צחור השיניים עמד אנטוניו, איטלקי גבוה ונאה, חנוט בחליפת עסקים מחוייטת. המקום: סלוצו, צפון איטליה הזמן: דקות ספורות לפני שאני עולה לדבר מול 450 איטלקים בכנס BNI כאורחת הכבוד, כולי התרגשות, חיל ורעדה. ״את יודעת מיקלה״ (אוי, אני חולה על המבטא האיטלקי הזה) אמר אנטוניו בהתלהבות בלתי מוסתרת, ״אני כל […]

הרומן הרוסי שלי

עכשיו, למעלה משבוע אחרי כנס ״רומן רוסי״ של פורום ליצ׳י לעסקים, אני יכולה סופסוף לנשום ולהביט אחורה בסיפוק. היה שם כל מה שרציתי שיהיה: אנשי עסקים דוברי עברית ורוסית והעיקר – סקרנים וחדורי מוטיבציה להצליח בשוק לא קל. כל כך נהניתי לראות חיוכים הדדיים, טפיחות על השכם, כרטיסי ביקור עוברים מיד ליד והבטחות להיפגש על […]

, , ,

הסיפור על אלזה והבורשט

אני רוצה לספר לכם שני סיפורים, וחיבור מעניין שיקרה ביניהם ממש בעוד כמה ימים. קחו לכם עוגיה ותקשיבו. הסיפור הראשון מספר על קונדיטוריה משפחתית קטנה מנהריה שעושה עוגיות ממש ממש טובות, קונדיטוריית לחמי. עם השנים גדלה הקונדיטוריה הקטנה והפכה לחברה שמייצאת את עוגיותיה הטעימות לארצות שמעבר לים. כדי לא לבלבל את הגויים עם ה׳ח׳ הגרונית […]