איך מזמינים 3 כוסות ויסקי בגרמנית?

אני לא תמיד יודעת איך להתיחס לסרטים של קוונטין טרנטינו. מצד אחד, כאשה רגישה וענוגה, קצת קשה לי עם האלימות הקשה ונהרות הדם, ומצד שני, בתוך כל הקרנבל המדמם הזה אני מוצאת לא פעם הברקות תסריט שגורמות לי להרהר…

לפני כמה ימים צפינו בסרטו של טרנטינו ״ממזרים חסרי כבוד״. זה היה ערב יום השואה והסרט הזה, שמספר סיפור דימיוני על יחידה של חיילים יהודים אמריקנים שמתמחה בחיסול נאצים, מתבונן על האירוע הטראומטי הזה מזוית קצת שונה.

לפתע צצה ועלתה סצינה שכאילו נכתבה עבור ספר הדרכה לאנשי תרגום, או כפוסט לבלוג שלי: קצין גסטפו חושף סוכן ביון בריטי המחופש לקצין גרמני, רק בגלל שהאחרון לא הזמין 3 כוסות ויסקי בדרך הגרמנית. הניואנס הפעוט הזה עלה לו בחייו, וכמו אצל טרנטינו – בחיי כל מי שהיה בחדר.

הסוכן הבריטי, וכנראה גם אלה ששלחו אותו למשימה, לא לקחו בחשבון דבר מאד חשוב: לא מספיק לדעת שפה על בוריה. גם אם למדת שנים את כל רזי השפה, שפשפת את המבטא ואתה יכול לנהל שיחות שלמות עם בן שיחך על ניטשה, קונפוציוס או ליאו מסי מבלי למצמץ ומבלי להתבלבל, יש עדיין דברים קטנים – ניואנסים, מחוות גוף, סימנים מוסכמים – שרק מי שנולד וגדל במקום בו שגורה השפה שבה הוא משתמש, מכיר אותם ויודע להשתמש בהם לטובתו.

בליצ׳י תרגומים אנחנו לא מעסיקים מרגלים (אתם יכולים להירגע) ולא חוליות חיסול, וטעויות קטנות כמו שראיתם בקטע למעלה, לא יעלו למתורגמים שלנו בחייהם, אבל חשוב לנו מאד שהאנשים שעובדים עבורנו בתרגום ישלטו בשפה שלהם ברמת שפת אם לפחות ויכירו את כל הניואנסים שלה. חלק מהמקצוענות שלהם היא גם לדעת שתנועה שמשמעותה ״רגע, סבלנות״ כאן בישראל, לא תתפרש כמילה גסה באיטליה למשל, או שזקיפת האצבע הלא נכונה עלולה לביטול חוזה של מיליונים.

אתם ממש לא חייבים להזמין מתורגמן של ליצ׳י כל פעם שאתם בבר בפרנקפורט ומתחשק לכם 3 כוסות ויסקי, אבל אל תשכחו ששפה זה לא רק מילים ושזה חלק ממה שאנחנו דורשים מהמתורגמנים שלנו לדעת.

פוסט זה זמין גם ב: אנגלית