הסינים באים, הסינים באים!

לפני עשרים וחמש שנה ביליתי שנה באוניברסיטת בייג׳ינג. למדתי סינית בבית הספר לשפות וזאת לאחר שסיימתי תואר ראשון בסינית באוניברסיטה העברית בירושלים.
הידע שלי בשפה הסינית היה ממש לא רע ויכולתי לתקשר באופן די שוטף עם המקומיים.
אבל כשהסתובבתי בעיר העצומה הזאת, בחנויות, בשווקים, במסעדות או סתם באוטובוס, לא יכולתי שלא לשאול את עצמי מה עושה התייר הרגיל שמסתובב בסין, שלא במסגרת טיול מאורגן, ומנסה להבין את המתרחש סביבו? איך הוא מזמין משהו במסעדה – התפריטים רובם ככולם כתובים בסינית, איך הוא מסביר לנהג לאן הוא רוצה להגיע? איזה נהג אוטובוס בכלל מבין אנגלית?

ומה קורה כשמדובר במקרה ההפוך? תייר סיני מגיע לארץ, הוא בקושי יודע אנגלית, אם בכלל, רוב השלטים והפרסומות כתובים בעברית ובמסעדה מגישים לו מין עיסה מוזרה שאותה הוא אמור לנגב בעזרת פיסת לחם עגול ומשונה ולהכניס לפיו. איזה עולם מוזר.

אז אם עד לפני שנים ספורות תיירים סינים שהגיעו לארץ היה מחזה נדיר, אולי בעיקר אנשי עסקים או קבוצות מאורגנות, הרי שהיום התמונה השתנתה ועומדת להשתנות הרבה יותר.

לא מזמן שמעתי כתבה שסיקרנה אותי ביומן הבוקר של גלי צה״ל. בכתבה סופר על כך שמספר התיירים הסינים שמגיעים לישראל גדל משמעותית בשנה האחרונה ועומד לצמוח מאד בשנים הקרובות. הסיבה לכך פרוזאית למדי – חברת תעופה סינית זולה בשם היינאן פתחה קו ישיר מבייג׳ין לישראל במחירים אטרקטיביים במיוחד לתייר הסיני. נותנים לך, לא תיקח? וכך עשרות אלפי סינים שהשפה העברית היא כמו סינית בשבילם (טוב, אולי זה דימוי לא הכי מוצלח), אורזים את מקלות האכילה שלהם, מצלמתם ודרכונם, עולים על מטוס ומגיעים לארץ הקודש, עליה שמעו אולי קצת בחדשות או במשחק טריוויה.

פוטנציאל כבר אמרנו? הסינים הם כוח קניה אדיר וזרימתם בכמויות לארץ יכולה להיות ברכה משמעותית לכלכלה שלנו, אבל כדי לנצל עד הסוף את הפוטנציאל הזה צריכים להיות ערוכים. ״יש חשיבות עצומה להתאמת מוצר התיירות הישראלי לשוק הסיני״ אמר בכתבה יונתן בנטל, סמנכ״ל חברת התעופה הסינית בארץ. הוא צודק לגמרי, המטייל הסיני, שלא כמו עמיתו המוצ׳ילרו מישראל, לא נחשב למטייל הרפתקני במיוחד. הם בהחלט סקרנים להכיר את התרבות שאולי שמעו עליה מסיפורים, לפגוש מקרוב את ״אומת הסטארט אפ״ שכל כך מרשימה אותם, אבל מצד שני הם די אוהבים להרגיש בבית ואחרי יום-יומיים של חומוס, פלאפל וסביח, הם שמחים למצוא מסעדה שתגיש להם נודלס ואורז כמו שהם מכירים ואוהבים.

לגבי השפה, כמובן שהעניין הוא יותר משמעותי. רוב המטיילים מסין מדברים במקרה הטוב אנגלית בסיסית או שלא מדברים כלל ונעזרים במדריך שדובר את שפתם. הכשרת מדריכי תיירים לקבוצות סיניות היא חלק משמעותי בהיערכות לקבלת התיירים מסין. מרכיב חשוב נוסף הוא תרגום חומרים שיווקיים והסברתיים לסינית כדי להקל על הסינים בהתמודדות עם השפה. עד היום, ישנם רק מקרים בודדים של גופים הקשורים לתיירות שנערכו לקבלת האורחים מסין מבחינת השפה.

אחת הדוגמאות הטובות לחברה שכן בחרה להתאים את עצמה לתיירות הסינית היא משק טויסטר, עסק בוטיק משפחתי שקיים משנת 1890 ומייצר שמן זית ישראלי איכותי. המשק, השוכן ברמת הגולן, מארח במרכז המבקרים שלו תיירים המעוניינים להכיר מקרוב את תהליך הפקת השמן בבית הבד, ובתקופה האחרונה מארח גם תיירים מסין.

למרות שכיאה לעסק בוטיק משפחתי, לא מדובר בכמויות אדירות של תיירים, החליטו בעלי המשק לפנות לחברת תרגום קטנה וחביבה – גם היא סוג של עסק בוטיק – על מנת לתרגם את הברושורים שלה לסינית. "החלטנו לתרגם את החומרים שלנו לסינית כדי לגרום להם להרגיש בבית, כמו שאנו מקבלים את האורחים המקומיים שלנו. בזה שאנו מדברים בשפתם ונותנים להם חומרים בסינית, אנו גורמים להם להרגיש יותר בנוח. ליצ’י תרגומים עזרו לנו לעשות זאת, בזכות שירותי התרגום המקצועיים שלהם“. מרים, משק טויסטר.

אז אם יש לך עסק שמספק שירותים לתיירות זרה, אם אתם מנהלים אתר תיירות, מרכז מבקרים או מסעדה, או שיש לך מוצרים שתיירים יכולים להתעניין בהם, יש כמה דברים שכדאי לעשות כדי לא להפסיד לקוחות:

• לשנות את אופן המכירות– להציג את היתרונות של המוצר או השירותים באופן המותאם ללקוחות הפוטנציאליים שלך. לא למכור מוצרים או שירותים שהלקוחות האלה אינם צריכים (אל תמכרו מזלגות לסינים…) אלא לאתר את הצרכים שלהם ולהציע להם מוצרים שהם ישמחו לרכוש.
• סיוע אישי– כדאי שיהיה מישהו שישרת את הלקוחות הפוטנציאליים באופן פרונטלי. לכן, כדאי להעסיק עובדים הדוברים את שפות היעד הרלוונטיים ושתהיה להם נכונות להבין את צרכיו של של התייר ולסייע לו.
• לאמן את הצוות שלך– מומלץ להעביר את צוות העובדים קורסי הכשרה או הדרכה אודות התרבות והשפה של השוק הפוטנציאלי שלך. כדאי שתהיה להם הכרות והבנה כי יש ניואנסים שיכולים להכשיל עסקאות, חבל לפספס בגלל טעות קטנה.
• להתאים את החומר השיווקי– לייצר ולתרגם את החומרים הפרסומיים, להכניס שילוט או פוסטרים בשפות שונות לעסק, לתרגם את אתר האינטרנט של העסק – כולו או חלקו – לשפות הרלוונטיות. גם אם התייר יודע אנגלית, כאשר ישנו חומר בשפת האם, הדבר ימשוך את העין ויעודד קריאה או כניסה לבית העסק.
• לאפשר אמצעי תשלום קלים – לאפשר תשלום במטבע זר, בפייפאל, בהעברות בנקאיות או לחבור לשירותי בנקאות אחרים.

…ואם תצטרכו עזרה עם התרגומים, אני בטוחה שתדעו למי לפנות.

לקריאה על פרוייקט תרגום גדול שביצענו עבור המועצה לשימור אתרי מורשת – פרוייקט רב לשוני בתחום התיירות – לחצו כאן