זבוב על הקיר

מומחית גדולה לפוליטיקה בינלאומית אני לא, אבל גם לי היה קשה להתעלם ממשק כנפי ההיסטוריה שהידהד באוזני מסינגפור הרחוקה שם נפגש הנשיא טראמפ במלון מפואר עם קים – לא, לא עם קים קרדשיאן, למרות שבטוח היה מעדיף – אלא עם קים ג׳ונג און, הרודן קטן-הגוף ורב המעללים מצפון קוריאה. שני אנשים לגמרי לא צפויים, שגינוני הדיפלומטיה הם לא בדיוק נר לרגליהם, ושעד לפני זמן לא רב ״איחלו״ זה לזה ברכות שהיה בהם הכל, חוץ מהורים אולי. שני אנשים נכנסים לחדר אחד ויוצאים משם אחרי 40 דקות כשחיוכים רחבים על פניהם, כמו שני חברים טובים מתיכון שנפגשו סופסוף אחרי שלושים שנה.

אני לא יודעת אם הפסאדה האופטימית והמחויכת הזאת אכן שווה משהו, את זה נשאיר לפרשנים ולהיסטוריונים. מה שכמובן משך את תשומת ליבי הוא צמד האנשים שנצפו מהלכים כצל מאחורי שני האישים האלו בצילומי הפסגה, כן – שני המתורגמנים, שכל אחד מהם הובא על ידי אחד מהאישים לפגישה והם גם היו היחידים שנכנסו עם טראמפ וקים לתוך החדר שאף אחד אחר, כולל היועצים הקרובים ביותר, לא הורשה להיכנס אליו.

תחשבו על זה רגע: כל העולם עוצר את נשימתו בהמתנה למוצא פיהם של שני המנהיגים. טובי הפרשנים היו תורמים כליה כדי לשמוע ולו חלקיק משפט ממה שנאמר שם בחדר הסגור, והנה שני אנשים שכל מה שהם יודעים לעשות כנראה זה לדבר אנגלית טובה וקוריאנית מצויינת, יושבים שם בחדר ויודעים לפני כל העולם מה דעתו של מנהיג צפון קוריאה על זכייתה של גולדן סטייט באליפות ה NBA. ממש כמו להיות זבוב על הקיר.

מתורגמנים תמיד היו שם, בצמתים ההיסטוריים, כדי לתווך בין מנהיגים שאינם חולקים אותה שפה, או להביא את דבריהם להמונים בנאומים סוחפים. במקרים כאלה האחריות הרובצת על כתפיו של המתורגמן היא כפולה ומכופלת, כי בעוד שבתחום העסקי טעות בתרגום יכולה לסכן חוזים של מיליונים, כאן טעות הכי קטנה יכולה לסכן את שלום העולם, לא פחות.

לכן, היה זה די צפוי שכל אחד מהמנהיגים הביא מתורגמן מטעמו, גם כדי למנוע אפשרות שהמתורגמן יעשה איזושהי טעות, במקרה – או יותר גרוע – במכוון. כאשר יש לצידך מתורגמן מטעמך, אתה יכול להיות בטוח שאין לו שום אינטרס להכשיל אותך ואולי הוא גם יוכל לזהות טעויות של הצד השני ולהזהיר את ״הבוס״ לפני שיהיה מאוחר מדי. אני תמיד ממליצה לאנשי עסקים שיוצאים לנהל משא ומתן או לסגור עסקה חשובה בארץ שלא דוברים בה אנגלית, להצטייד מראש במתורגמן מטעמם ולא בהכרח לסמוך על שירות התרגום שיציעו להם המארחים.

עכשיו, אחרי שכנראה בימים הקרובים לא ייתמרו פטריות אטומיות מעל וושינגטון ופיונגיאנג, כנראה יכולים שני המתורגמנים לנשום לרווחה. מכאן כנראה העבודה כבר תעבור לצוותים המקצועיים והדיפלומטים, אבל את 15, או יותר נכון 40 דקות התהילה שלהם הם כבר קיבלו וכנראה עשו את עבודתם נאמנה, ושני אנשים שכנראה לא ממש אכלו מאותו מסטינג, יצאו אל העולם שופעים אופטימיות ומדברים על שלום העולם.