כיצד משפיעה השפה על הדרך שבה אנחנו חושבים

,

כמו שאתם יודעים, שפות הוא התחום שבו בחרתי לעסוק. תמיד אהבתי שפות, וההבדלים ביניהן סיקרנו אותי. הדהים אותי לחשוב כיצד אותו הומו ספיאנס מצא לעצמו דרכים כל כך שונות לבטא את מחשבותיו, כשלפעמים הדבר היחיד שמפריד בין שני אזורי שפה שונים לחלוטין הוא הר גבוה או נהר רחב ועמוק.  מה גרם להבדלים האלה להיווצר? כיצד השפיעה עליהם הסביבה וההבדלים התרבותיים? מה גרם לסיני ולרוסי לדבר בשתי שפות שאין ביניהן שום דמיון, למרות שקו גבול דק מפריד ביניהם?

השפה אותה אנחנו דוברים ובה אנו משתמשים היא יסוד מהותי בחוויה שלנו וקשה לדמיין את החיים בלעדיה. אבל האם השפות הן רק כלי להבעת המחשבות שלנו או שהן גם מעצבות את המחשבות?

שאלות אלה נוגעות כמעט בכל המחלוקות החשובות בחקר המוח והן העסיקו פילוסופים, אנתרופולוגים, בלשנים ואפילו פסיכולוגים. ההשלכות שלהן נוגעות לתחומים כמו פוליטיקה, חוק ודת.

במשך שנים רבות הרעיון ששפה יכולה לעצב מחשבה נחשבה לבלתי סבירה ולא עמדה כלל למבחן. במחקרים שנערכו לאחרונה באוניברסיטת סטנפורד ו-MIT העלו שוב את הנושא לבדיקה. החוקרים אספו מידע מכל העולם: מסין, יוון, צ'ילה, אינדונזיה, רוסיה והשבטים האבוריג'ינים באוסטרליה והמסקנה שעלתה כתוצאה מהמחקר היא ברורה: אנשים שדוברים שפות שונות בהחלט חושבים בצורה אחרת ואפילו רואים את העולם בצורה שונה זה מזה.

הנה כמה דוגמאות:

-בשפה הרוסית יש מילים רבות שמתארות גוונים בהירים וכהים של כחול, ואכן דוברי רוסית שנבדקו, זיהו ויזואלית יותר בקלות גוונים שונים של כחול. שלום חנוך סיכם את זה בכמה מילים : "מה שיותר כחול יותר עמוק".

-מספר שבטי ילידים משתמשים במושגים: צפון, דרום, מזרח ומערב במקום ימין ושמאל. ואכן, ההתמצאות שלהם במרחב היא מושלמת. מן הסתם אין ביניהם גם מחלוקות פוליטיות…

– שבטים החיים ביערות האמזונאס, אשר בשפתם יש מספר מילים המתארים מעט והרבה, מתקשים לעקוב אחרי כמויות מדויקות.

– במחקר מסויים צפו דוברי ספרדית, יפנית ואנגלית בסרטוני וידאו בהם נראים אנשים שונים מפילים ושוברים חפצים. דוברי הספרדית והיפנית התקשו לזכור את האנשים שגרמו לתאונות, להבדיל מדוברי האנגלית. זאת משום שבספרדית וביפנית הגורם לתאונה אינו מופיע במשפט: "האגרטל נשבר", להבדיל מאנגלית: "ג'ון שבר את האגרטל".

– השימוש בזכרי ונקבי בדיקדוק גם הוא משפיע על תפיסתנו את הדברים, חפצים למשל. באחד המחקרים התבקשו דוברי גרמנית וספרדית לתאר חפצים שונים תוך הבחנה בין זכרי לנקבי מבחינה דקדוקית. המילה "מפתח" למשל, היא זכרית בגרמנית ונקבית בספרדית. ואכן, דוברי הגרמנית השתמשו בתיאור המילה "מפתח" במילים: "קשה", "כבד", "מתכת", "משונן" ו"שימושי". הספרדים, לעומת זאת השתמשו יותר במילים: "מוזהב", "מורכב", "קטן", "נחמד" ו"נוצץ".

לעומת זאת, בתיאור המילה "גשר", שבגרמנית הוא נקבי ובספרדית זכרי, השתמשו הגרמנים במילים: "אלגנטי", "שביר", "שליו", "יפה" ו"רזה". הספרדים השתמשו במילים: "גדול", "מסוכן", "ארוך", "חזק" ו"מתנשא".

כל זאת למרות שהמבחנים נערכו באנגלית, שפה שאין בה הבחנה דיקדוקית בין זכר ונקבה.

תוצאות אלו מראות כי תהליכים לשוניים נפוצים בתחומי המחשבה המרכזיים ביותר, ומשפיעים על המושגים האידיאליים שלנו, כמו גם על ההחלטות החשובות בחיים שלנו. שפה היא מרכיב מרכזי בחוויה האנושית שלנו, והשפות שאנחנו מדברים מעצבות את הדרך בה אנו חושבים, הדרך בה אנו רואים את העולם והדרך בה אנו חיים את חיינו. השפה היא מתנה ייחודית וההבנה את תפקידה בחיינו מביאה אותנו צעד אחד קרוב יותר להבנת טבעו של המין האנושי.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצים להצטרף לדיון?
הרגישו חופשי להגיב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *